EL MUDAYYAN- הרפתקה ארכיאולוגית במלון

EL MUDAYYAN הוא מלון בוטיק משפחתי קטן בעיר טרואל שבספרד.

כשתכננתי את הטיול המחקרי שלי לעיר אבותיי הקדמוניים בטרואל, חיפשתי מלון שיהיה בו ערך מוסף. התמזל מזלי ואכן מצאתי אחד שכזה.

בסך הכל שהינו במלון שני לילות, אולם היה בו כל מה שצריך: חדר נקי ומרווח, ארוחת בוקר נפלאה ומיקום יוצא מן הכלל, ממש ליד המדרגות המפורסמות של העיר טרואל, המספרות את סיפורה של העיר באמצעות אומנות המודחאר.

החוויה העיקרית שלנו מהמלון הייתה בהיבט האנושי והארכיאולוגי.

כיצד שני הדברים משתלבים? להלן הסיפור:

עוד לפני שהגענו לטרואל, הייתה ביני לבין אנה, בתה של בעלת המלון, חליפת מכתבים ארוכה. אנה הצעירה, היחידה מכל בני משפחתה ששותפים לניהול המלון ששולטת באנגלית רהוטה ומאיישת את דלפק הקבלה וההזמנות ביד רמה. בתכתובת שבינינו, ספרתי לה על הספר שאני כותבת ועל כך שמאוד יעזור לי אם תוכל לסייע לי קצת בהסבר על המקום ושתחבר אותי אם היא יכולה לחברת הדרכה מקומית.

כשהגענו למלון, כבר הייתה תחושה שאנחנו מכירות וזכינו לקבלת פנים חמה ומשפחתית. אנה הכירה לנו את אמה María José Martín , שהתרגשה מאוד לפגוש אותנו ומאותו רגע דאגה לנו כמו איזו דודה קרובה ובעיקר טרחה להביא לנו באופן אישי מאפים מעשי ידיה. הן שאלו אותי על הספר ותוכנו, ספרתי להן שעלילת הספר מתחילה בסיפור אהבה ובריחה מהעיר טרואל ואלבראסין.

אנה התרגשה מאוד, וספרה לנו שאמה מטרואל ואביה מאלבארסין והם משערים שיש להם שורשים מורים ( מוסלמים) ולכן גם קראו למלון בשם EL MUDAYYAN, שפירושו: "אלה שנשארו מאחור" ( בשנים הראשונות לאחר הכיבוש הנוצרי, הנוצרים התירו למורים להישאר במקום ולהמשיך לנהל אורח חיים מוסלמי.)

נזדמן לנו הפעם לחגוג את ראש השנה הרחק מהבית ומהמשפחה והדבר תמיד עושה איזו צביטה בלב. הפעם התחושה הייתה שונה, בשל תהליך הכתיבה בו נמצאתי, העיר טרואל נראתה לנו כאילו שהיתי בה בזמן אחר בימים אחרים, וחשתי שאני חלק מסיפור משפחתי שנרקם חמש מאות שנים לאחור.

לאחר סיור עומק בטרואל עם כריסטינה המדריכה המקומית וילידת המקום, חזרנו למלון ואנה לקחה אותנו למעמקי האדמה מתחת למרתף המלון, ציידה אותנו בקסדות ובפנסים והובילה אותנו במנהרה חשוכה וארוכה שהגיע עד לכנסייה הסמוכה. אנה ספרה לנו, שכאשר המשפחה רכשה את הבית הרעוע וההרוס למחצה נערכו בו עבודות בנייה. הם נאלצו לחפור לשם כך בין היסודות ואז גילו "מנהרה מורית" עתיקה. על פי הסברה, מבנה המלון הוקם על חורבותיו של בית הכומר העתיק, שהיה מחובר במנהרה העתיקה, התת קרקעית, לכנסייה הגדולה שנמצאת לא רחוק ממנו. גם בספרד, אם מתגלה אתר ארכיאולוגי בשטח פרטי, עלויות החפירה והמחקר הם על הבעלים.

למחרת ספרנו לאמה של אנה, בעזרת תנועות ידיים, ספרדית מגומגמת ותרגומה של אנה על החוויה המיוחדת שעברנו. האם התרגשה מאוד מתגובתנו ואמרה לנו שהיא רוצה להראות לנו עוד משהו שהיא בדרך כלל לא מראה לאורחי המלון, מאחר שאותו דבר נמצא באזור חדרי הכביסה שהגישה אליו בעייתית.

היא אחזה בידינו והובילה אותנו לאגף השני של המלון. ירדנו במדרגות והיא הצביעה על כרזה שהייתה תלויה על הקיר ואשר כותרתה הייתה "הפואיירוס דה טרואל" (הצווים של טרואל מהמאה השתיים-עשרה), מסמך שהגדיר את ההפרדה בין  הנוצרים, המורים והיהודים שחיו בעיר כאשר משקל רב ניתן להפרדה בחמאם: הפרדה בין המינים והפרדה בין הדתות. ירדנו עד מעמקי האדמה ושם היא הצביע על אתר חפירות כשהיא ממלמלת בקול: "איסטי איס אל חמאם". הבטנו אורי ואני האחד על השני, במבט מופתע ושנינו כאחד אמרנו " זה מקווה". המקום נראה ממש כמו מקווה טוהרה עתיק חצוב בסלע, המוכר לנו מחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ. תהינו שמא "המנהרה המורית" בה סיירנו ביום הקודם, היא אולי בכלל מנהרת מסתור או דרך הימלטות של היהודים והאנוסים מאימת רדיפות הנוצרים והאינקוויזיציה. התעלומה נותרה בעינה.

חגגנו את ערב ראש השנה בטרואל, וכמנהגנו, אנו נושאים אתנו מזכרות מהארץ. הענקנו מספר מתנות לאנה ולאמה, שהופתעו מאוד והתרגשו למדי, בעיקר לאחר שקבלו הסבר על כל מתנה שהייתה  סימבולית לראש השנה.

סיימנו את הביקור במלון, נפרדנו מאנה ומאמה בחיבוקים ונשיקות. אמה של אנה התקשתה להיפרד מאתנו, היא אחזה במזוודתי והתעקשה ללוות אותנו עד למכוניתנו שחנתה ברחוב מקביל.

שוב נשיקות וחיבוקים וברכות בספרדית, ואז העבירה לידינו צלחת גדולה שארזה למענינו, עם פסטליקוס מתוקים ממולאים בגבינה, שאפתה בעצמה,. ואמרה לנו בספרדית כשדמעות בעיניה: "איסטוס פסטליקוס קון קיזו סון פארה טי" ( הפסטליקוס הללו עם גבינה, הם בשבילכם) וברכה אותנו בנסיעה טובה. הניחוחות והטעם הזכירו לי מאוד את מאפיהן של סבתי ואמי ושיערנו לעצמנו שהמקור בוודאי זהה.

לקראת העלאת הפוסט, כתבתי לאנה וספרתי לה על סיום כתיבת הספר ועל השלבים האחרונים של הפקתו וכך כתבה לי:

"Of course, I remember you! I am very excited with the book, because it's a wonderful work. Congratulations for all your efforts and I hope I will be able to read it. Thank you for sharing your experience in our hotel!

Hope to see you again.

Hugs from Teruel,

Ana".

החמאם, המנהרה והפסטליקוס של מריה

img_3782.jpg

IMG_3793

20170919_090004

כל הזכויות שמורות למחברת זהבה חן-טוריאל*

*צילומי מדרגות המודחאר בטרואל, המנהרה והחמאם, אורי חן

6 תגובות בנושא “EL MUDAYYAN- הרפתקה ארכיאולוגית במלון

  1. לרגע היה נידמה לי שאני חיה את התקופה. כל כך מוחשי, כל כך מרתק. רואה בדמיוני את אבות אבותי שגם חיו שם. אין ספק, האתר ניראה כמו "מקווה".

    Liked by 1 person

  2. הי זהבה יקירתי, כרגיל כמעט כמו כתיבה בלשית מרתקת במנהרות תת קרקעיות בארץ רחוקה, אני מרגישה שגם אני בעקבות התמונות בתוך החוויה .
    את אלופה בייחסי אנוש, לכן הקשר שיצרת עם בעלת המלון לא זר לי,,,,, המשיכי לרתק אותנו.
    מחכים לקרוא את הספר ורוני "גרגרוני" ממתין לפסטליטוס המתוקים הממולאים בגבינה,

    Liked by 1 person

  3. איזה סיפור מרתק ושילוב הספרדית שמצמרר למי שמבין היות וזה מזכיר את האמהות והסבתות שלנו. כתיבתך קולחת ומרתקת אין לי כבר סבלנות לקרוא את סיפרך . בהצלחה

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s