חג חנוכה שמח, מלא אור ותקווה, חג החנוכה מזמן לנו שיח בין-דורי על מה שהיה פעם, ומחדד לנו את משמעות הגבורה. גבורת הא-נשים "הקטנים"- גבורתם של אימהותינו ואבותינו הקדמוניים וגבורתם של הורינו בעידן הנוכחי, שבשל נסיבות היסטוריות העזו לצאת לדרכים בלתי ידועות: העזו לחלום על חופש וחירות, העזו להלחם בכוחות הרשע, העזו לכבוש יעדים עלומים … המשך קריאת הפוסט על אגדה ספרדית ואלבארסין

עץ הרימונים של סולטנה/זהבה חן-טוריאל "מָאדָאם, מָאדָאם..." נשמע קול צרוד. הפניתי מבטי לאחור מנסה לאתר את מקור הקול, " מָאדָאם, הוא כינוי לאישה מבוגרת ואילו אני רק בשנות העשרים שלי. היא בוודאי לא מתכוונת אליי," הרהרתי והמשכתי לצעוד לעבר הכניסה ל"בית רומנו". הגעתי בשעות אחר הצהריים של השבוע הראשון של ספטמבר 1984, למתפרות "בית רומנו" … המשך קריאת הפוסט עץ הרימונים של סולטנה

כחודש לפני ליל הסדר מתחיל המרוץ הקבוע שמזכיר במידה מסוימת את "המרוץ למיליון", אך במקום מרוץ אחר אתרים אקזוטים, המרוץ נערך בנחישות רבה בשווקי ישראל אחר בצלי הכרישה- אותם בצלים לבנים שמנמנים שנקראים בלאדינו פרסה. השמועות בדרך כלל מתרוצצות מצפון הארץ עד לדרומה שאוטוטו הבצלים הללו יאזלו ואבוי לאותם מבשלים ומבשלות אם לא יערכו בהקדם. … המשך קריאת הפוסט קציצות הפרסה של סבתא רוזה

מתוך קובץ הסיפורים שלי "מסילות" (סיפורים שכתבתי במסעותיי ברכבת ישראל, בקו מודיעין-עכו.) אנוסים ממזרח וממערב סיפור מאת: זהבה חן טוריאל "אסור לנו להניח להשקפות הצרות של אנשים אחרים להגדיר מי אנחנו." (סטיבן הוקינג) סלבטנה נהגה לנסוע לעכו כל יום שישי. תמיד הגיעה לתחנת הרכבת של מודיעין, הרבה לפני שזרחה השמש, כדי לתפוס את הרכבת הראשונה … המשך קריאת הפוסט אנוסים ממזרח וממערב