בימים אלה של משבר כלכלי, אותם אנו מכנים "הקורונה הכלכלית", החלטתי לחזור מעט בזמן ולכתוב על תקופה כלכלית מאתגרת במיוחד שקיבלה את השם "תקופת הצנע". מבין הפזורות שעלו בגלי העלייה, עם הקמת מדינת ישראל, יהודי טורקיה היו פזורה מעניינת כמו קהילות נוספות בבלקן. הג'ויינט והסוכנות לא התייחסו ליהודי טורקיה ככאלה שנמצאים בסכנת חיים ולכן לא … המשך קריאת הפוסט "בומאילוס דה פאן" של "תקופת הצנע"
תגית: נשות הלאדינו כסוכנות תרבות
קציצות הפרסה של סבתא רוזה
כחודש לפני ליל הסדר מתחיל המרוץ הקבוע שמזכיר במידה מסוימת את "המרוץ למיליון", אך במקום מרוץ אחר אתרים אקזוטים, המרוץ נערך בנחישות רבה בשווקי ישראל אחר בצלי הכרישה- אותם בצלים לבנים שמנמנים שנקראים בלאדינו פרסה. השמועות בדרך כלל מתרוצצות מצפון הארץ עד לדרומה שאוטוטו הבצלים הללו יאזלו ואבוי לאותם מבשלים ומבשלות אם לא יערכו בהקדם. … המשך קריאת הפוסט קציצות הפרסה של סבתא רוזה
אנוסים ממזרח וממערב
מתוך קובץ הסיפורים שלי "מסילות" (סיפורים שכתבתי במסעותיי ברכבת ישראל, בקו מודיעין-עכו.) אנוסים ממזרח וממערב סיפור מאת: זהבה חן טוריאל "אסור לנו להניח להשקפות הצרות של אנשים אחרים להגדיר מי אנחנו." (סטיבן הוקינג) סלבטנה נהגה לנסוע לעכו כל יום שישי. תמיד הגיעה לתחנת הרכבת של מודיעין, הרבה לפני שזרחה השמש, כדי לתפוס את הרכבת הראשונה … המשך קריאת הפוסט אנוסים ממזרח וממערב
הלאדינו שלי
לאדינו זו שפה של יהיה בסדר ויהיה טוב, "סאנו קי מי איסטאס"- שתהיו לי בריאים, שה' יהיה אתך, בלי עין הרע, קרידה- יקרה שלי, מי אלמה- נשמה שלי, אליגרייה- שמחה, ביסוס- נשיקות, צ'יקיטיקו וצ'יקיטיקה-קטנטן וקטנטונת, מנסיביקו ומנסביקה- בחור ובחורה . הכל בסיומות מקטינות ומפנקות של קו או קה. הלאדינו היא תרבות אוכל: בורקיטאס , בויוס, … המשך קריאת הפוסט הלאדינו שלי
מסורות, תפילות וניגוני יום כיפור
יום הכיפורים עבורי הוא יום של מילים. מילים כתובות ומילים מדוברות. מילים המבטאות רחשי לב, מחשבות ורגשות. מילים שיש בהן כוונה, מילים עבריות. מילים הנטועות במסורות, באמונות, בשפה, בספרות ובמקורות. יום של זיכוך נפש ריגשי, יום של משפחה, יום של זיכרונות ילדות ומלחמה. יסוד הקיום היהודי קיים בכולם, כתרבות של עם, האירועים ההיסטורים שעיצבו אותו, … המשך קריאת הפוסט מסורות, תפילות וניגוני יום כיפור
ראש השנה של רחליקה-1973
סיפור שכתבתי לראש השנה באווירת נוסטלגיה, חג שמח! שנה טובה ומתוקה! ראש השנה של רחליקה- 1973/ זהבה חן-טוריאל החום היה בלתי נסבל. "זוועת עולם! דווקא היום, החמסין הנוראי מכל ימות הקיץ החליט להגיע," מלמלה לעצמה בטרוניה של ייאוש. רחליקה לא יכלה לסבול את תחושת המדים המיוזעים שדבקו לגופה. כבר שלוש שעות בדרכים ומאז שיצאה מהבסיס … המשך קריאת הפוסט ראש השנה של רחליקה-1973
מי הביא את סוד הכנת השוקולד לצרפת?
הידעתם שהתאריך 7 ביולי מצויין בעולם כיום השוקולד הבינלאומי? אין ספק שהשוקולד הוא אחד המזונות הפופולארים והאהובים ביותר בעולם ובהחלט ראוי שיקדישו לו יום של חגיגה קולינארית בכל מקום בעולם. לפני כשנתיים יצאה ממשלת צרפת בהכרזה שהיא מודה ליהודים הספרדים שהביאו איתם, לפני כחמש מאות שנים, את סוד הכנת השוקולד לדרום צרפת. רבים ממגורשי ואנוסי … המשך קריאת הפוסט מי הביא את סוד הכנת השוקולד לצרפת?
אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם
אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם/ זהבה חן-טוריאל בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים בֵּין סַפְסְלֵי הַלִּמּוּד וּבֵין דַּפֵּי הַסְּפָרִים הָיוּ הַמּוֹרִים מִתְלַחֲשִׁים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מִסְתּוֹדְדִים עַל אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם. אֵלֶּה שֶׁהִגִּיעוּ מִן הַגֵּיהִנֹּם, הַשֵּׁדִים שֶׁבְּתוֹכָם מָצְאוּ בַּיִת בְּנִשְׁמָתָם וְנִצְרְבוּ בְּזִכְרוֹנוֹתֵיהֶם. אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם נֶאֶלְמוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם נֶחְתְּמוּ וּמַבַּט עֵינֵיהֶם קָפָא כִּי לֹא נוֹתְרוּ בָּהֶן דְּמָעוֹת. אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁל חֲבֵרַי וְחַבְרוֹתַי הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת אִתָּם … המשך קריאת הפוסט אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם
וְהִגַּדְתְּ לְבִתֵּךְ- Los Bumeolos
וְהִגַּדְתְּ לְבִתֵּךְ/ זהבה חן-טוריאל וְהִגַּדְתְּ לְבִתֵּךְ בְּלֵיל הַסֵּדֶר עַל חֶלְקָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, בִּיצִיאַת סְפָרַד, בִּיצִיאַת אֵירוֹפָּה, בַּיְּצִיאָה מִמְּדִינוֹת עֲרָב, בִּיצִיאַת אֶתְיוֹפְּיָה, בַּיְּצִיאָה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל מָסוֹרוֹת בָּהֶן הַכְּבָלִים וְהָאִסּוּרִים אָזְקוּ אֶת חֵרוּתָהּ. וְהִגַּדְתְּ לְבִתֵּךְ עַל זְכֻיּוֹתֶיהָ וְעַל מְקוֹמָהּ בְּתוֹלְדוֹת הָעַמִּים, וְעַל כָּךְ שֶׁרַק בְּיָדָהּ לִהְיוֹת בַּת חוֹרִין. בהגדת הפסח המסורתית יהיה ראוי להוסיף את … המשך קריאת הפוסט וְהִגַּדְתְּ לְבִתֵּךְ- Los Bumeolos
עַל הַמֵּזַח שֶׁל חוֹפֵי רוֹדוֹס
הכיבוש האיטלקי והשינויים הגיאו-פוליטיים והכלכליים האזוריים בתחילת המאה העשרים, גרמו לתחושת חוסר יציבות כלכלית בקהילה היהודית ברודוס. העסקים שפרחו ברחבי האמפריה העות'מאנית, דעכו במידה ניכרת עם הכיבוש האיטלקי ב- 1912. צעירים רבים החלו לחפש לעצמם הזדמנויות כלכליות במדינות שונות ובעיקר פנו לארצות הברית ולקולוניות באפריקה ובדרום אמריקה, כדי לסייע למשפחותיהם שנשארו ברודוס. רבים מהם השתקעו … המשך קריאת הפוסט עַל הַמֵּזַח שֶׁל חוֹפֵי רוֹדוֹס









