על ספרים בחנות ירקות, סיפור אהבה מלכותי ומצביא יהודי אמיץ לב שכבש את אובידוש בפורטוגל

כתבה, זהבה חן-טוריאל

צילומים, אורי חן

חודש יוני היה בסימן ספרים, חגיגות שבוע הספר העברי נפרשו בכל רחבי הארץ ובחלקם השתתפתי לאחר שחזרתי ממסע מחקרי בעקבות יהודי פורטוגל. כחובבת ספריות, ארכיונים וספרים, שמחתי לבקר בעיירה אובידוש שבפורטוגל הנמצאת במרחק של כשעה וחצי צפונית לליסבון.

עיירה קטנה וציורית שהתפרסמה קולינרית בזכות "פסטיבל השוקולד" השנתי שנהגו לערוך בה ובזכות ליקר הדובדבנים מתוצרת ביתית הנמזג בטקסיות רבה לתוך כוסיות שוקולד בפתחן של חנויות ובתים רבים. ריחו של השוקולד מתפזר באוויר ומושך לדוכנים את הצועדים בסימטאות הציוריות לטעום מן הליקר והשוקולד. אין ספק שרמת האלכוהול הגבוהה בליקר והמתיקות המוגזמת גם של השוקולד מוסיפים למצב הרוח המעולה של המטיילים שממשיכים להלך ברחובות צוהלים ושמחים.

בשנת 2015  אובידוש מיתגה את עצמה כ"עיר של ספרות". העיר, שהתפרסמה בפורטוגל כעיר ספרים לאומית, קיבלה הכרה גם על ידי אונסק"ו כ"עיר של ספרות". מדי שנה בחודשי ספטמבר ואוקטובר מתקיים פסטיבל הספרות פוליו (Folio) המושך לעיר דמויות חשובות מהעולם הספרותי מכל העולם. 

אחד מבעלי חנויות הספרים באובידוש היה הראשון שהעלה את הרעיון להפוך את אובידוש לעיר של ספרים. המיזם לא חייב פתיחת חנויות ספרים חדשות אלא העשרת החנויות הקיימות. כל חנות הוסיפה ספרים למרכולתה. אפילו בחנויות הירקות לצד ארגזי הירקות ניתן למצוא ספרי בישול בפורטוגזית או באנגלית מסודרים בתוך סלסלות או מונחים על מדפים ורהיטים. בגלריות ובמוזיאונים ניתן למצוא ספרי אומנות, ארכיאולוגיה, היסטוריה ועוד.

מלון הבוטיק The Literary Man ,משלב ספריות וספרים עם אירוח בוטיק.

הכנסייה מהמאה השלוש עשרה Grande Livraria de Santiago, הפכה לחנות ספרים.

בית הספר היסודי לשעבר, O Bichinho do Canto, שינה יעודו והפך לחנות הראשונה של ספרי ילדים בפורטוגל.

סיפור אהבה בפורטה דה וילה (שער העיר )

שערי העיירות של ימי הביניים מתאפיינים בדרך כלל בעיטורים ופסלים במטרה לספר את סיפורה של העיירה ובעיקר להאדיר את עוצמת השליט שלה. כך גם במקרה של אובידוש.

הכניסה לכפר אובידוש מפתיעה בעיצוב שלה, שער הכניסה מכניס את המבקרים הישר להיכל קטן יפייפה המוקדש למריה הבתולה הפטרונית של אובידוש. ההיכל מעוטר באז'אלז'ו- azulejos (אריחי קיר) כחולים לבנים מתארים את חתונת המלך אפונסו השני  והענקת העיר כמתנת נישואין לרעייתו המלכה אורקה בשנת 1210. בהיכל הקטן ישנה מרפסת, בה מופיעים לפעמים נגנים המשמיעים מיצירותיהם ודרך השער המקביל בהיכל יוצאים  היישר לסימטאות הציוריות של העיירה אובידוש המרוצפות באבנים לא סימטריות.

מספרים כי אורוקה רעייתו המיועדת של המלך ביקרה בעיירה הקטנה העטופה בנופים החקלאיים הכפריים המרהיבים והוקסמה ממנה. אפונסו השני הבחין בהתלהבותה והחליט להעניק לה את העיירה כמתנת נישואין. המלך דניס אימץ מחווה זו והעניק ביום חתונתו ב-1281 את העיירה כמתנה לאיזבל רעייתו. מחווה זו הפכה למנהג בקרב מלכי פורטוגל במשך שש מאות השנים הבאות. בכל פעם שמלך נשא אישה, העניק את העיירה אובידוש כמתנה למלכתו.

כנראה שהראשונים שהקימו ישוב במקום היו הפיניקים. בתקופה הרומית הייתה מצודה על הגבעה וישוב למרגלותיה.

הטירה העצומה, הממוקמת במרום ההר החולש על הכפר, נבנתה על ידי המורים עוד במאה השמינית לספירה.

המורים היו אלה שהניחו את היסודות לחומותיה המרשימות של העיירה. הנוצרים חזרו והשתלטו על המקום בשנת 1148.

יהודי אובידוש והמצביא יחיא בן יעיש

כנסיית סנטה מריה נבנתה על ידי המלך אפונסו במאה ה-13, ברחבה מול הכנסייה ניצב עמוד עונשין מהמאה החמש עשרה. אי אפשר להתעלם מעמודי העונשין אשר ברחבות הכנסיות העתיקות בפורטוגל. הדבר מעורר תהיות שאולי על העמוד הזה נכבלו ונענשו לא רק פושעים ורוצחים אלא גם נוצרים חדשים שנחשדו בהתייהדות.

עמודי עונשין עתיקים באובידוש

היהודים הגיעו לאזור אובידוש אחרי הכיבוש הויזיגותי והתיישבו בכפרים באזור. בית הכנסת של אובידוש היה ממוקם ברובע היהודי ועל פי המחקרים נבנה במאה השביעית לספירה. כיום אין זכר להתיישבות היהודית באובידוש.

על פי הנרטיב הפורטוגלי, הכפרים באזור אובידוש נכבשו ב-1148 מידי המורים על ידי הוזיר היהודי יחיא בן יעיש, יד ימינו של המלך אפונסו הנריקש.

 יחיא בן יעיש נודע כגיבור חייל ואמיץ לב, עם כריזמה כובשת. על פי הסיפורים בפורטוגל הוא סחף אחריו את חיילי המלך והצליח להכניע את הכוחות המורים ששלטו באזור. כתמורה לנאמנותו, ניצחונותיו והכנעת המורים,  נתן לו המלך במתנה את קמרט, הכפר הסמוך לאובידוש והעניק לו את התואר "לורד של היחידים."  הכפר היה ידוע בשם Aldeia dos Negros  על שום צבע עורם של הברברים מדרום הסהרה שהתיישבו בו.

ישנן סברות שהמלך נתן לו זיכיון בלעדי לגביית מיסים בכפרים אלה ולא שטח במתנה. החוקר הפורטוגלי ארטור בררוש בשטו מוסיף שבנוסף לתארים מלכותיים, מעמד יוקרתי, מתנות וקרקעות שהוענקו לו, המלך גם מינה אותו לרב ראשי על היהודים בפורטוגל. יחיא בן יעיש הפך להיות הרב הראשי הראשון של פורטוגל ובמונחים יהודיים נחשב לנשיא.

* ניתן להרחיב על דמותו של יחיא בן יעיש במאמרו של  אינס שטיינהרדט, "על זהותו של יחיא בן יעיש – הרב הראשון של פורטוגל."