חנה קסורלה אייזיק ומפעל הנצחת מעפילי "חביבה רייק" 1946

"שימרו את השער פתוח אנחנו לא האחרונים" 

(השלט שתלו מעפילי ספינת "חביבה רייק" על האונייה לפני שנתפסו ונשלחו לעתלית)

כתיבה ועריכה, זהבה חן-טוריאל

פגשתי את חנה קסורלה אייזיק בבית קפה באשדוד עיר מגוריה. פגישת המשך להתכתבות ביננו במהלך שהייתי בכנס הבינלאומי ברודוס שציין 75 שנים לשליחת יהודי רודוס וקוס למחנות ההשמדה על ידי הצורר הנאצי. חנה עקבה אחר התיעוד היומי שלי בפייסבוק, יצרה עמי קשר ונפגשנו לשיחה ארוכה שמטרתה לבחון שיתופי פעולה בהנצחת קהילות יוון.

הכרתי אישה חדורת שליחות ומוטיבציה להנצחת הניצולים מיהודי יוון, ברובם מסלוניקי שהגיעו בשנת 1946 לארץ ישראל בספינת המעפילים "חביבה רייק". עבור חנה כל אדם שהיה על הספינה הוא עולם ומלואו והיא דואגת שינציחו את סיפורו. פעילותה של חנה מתבצעת באופן עצמאי מביתה, מפעל חיים של אישה אחת המשקיעה את כל זמנה ומשאביה לאיתור הניצולים והנצחת סיפורם באופן שוטף, בתערוכות, כנסים ואירועים מיוחדים. לטקסים חוברים גופים וארגונים העוסקים אף הם בהנחלת מורשת יהדות יוון והנצחת הניספים והניצולים.

חנה הציגה את עצמה ואת הקשר שלה לקהילת סלוניקי. כשהיא מספרת את הסיפור האישי שלה בפעם המי יודע כמה היא עדיין מתרגשת מאוד עד כדי דמעות: "שמי חנה אייזיק קסורלה, בת שלמה ולורה( מנוח) קסורלה מהעיר סלוניקי. אבי שלמה קסורלה התחייל שנה לפני כניסת הגרמנים לסלוניקי ולחם כחייל יהודי עם היוונים, בהמשך הצטרף לפרטיזנים היוונים ולאחר מלחמת העולם השנייה חזר לסלוניקי ולא מצא אדם ממשפחתו. אמי לורה נלקחה מגטו הברון הירש במשלוח השני לאושויץ- בירקנאו כשהיא בת 16. שוחררה בברגן בלזן עם מספר מקועקע בידה 39094 , חזרה לסלוניקי ולא מצאה אדם ממשפחתה."

34596466_10155569072173803_6553028055311319040_n         המגדל הלבן

חנה פתחה לפני כחמש שנים קבוצת פייסבוק ששמה: "המעפילים יוצאי סלוניקי  ויוון שעלו לישראל באונייה "חביבה רייך" ב –  1946  ".  קבוצת הפייסבוק הפכה לבית חם למעפילים ולצאצאיהם שמעלים, תמונות, סיפורים ועדויות. הקבוצה פעילה מאוד וחנה דואגת מדי יום  להזין מידע חדש, תמונה ישנה שנמצאה או עדות מרגשת של ניצולים שהיו על הספינה. בעקבות החומרים שמועלים, נוצרים מפגשים בין משפחות שלא ידעו האחת על קיומה של השנייה.

חנה מספרת על המניע האישי שלה: "הורי היו מעפילים בספינת "חביבה רייק". לאחר מות אימי עלה במחשבתי להנציח את הורי ואת השורדים באוניה. מתוך הצורך האנושי בהנחלת העבר לדורות הבאים ולמימוש השליחות הקמתי לפני כחמש שנים דף פייסבוק קבוצתי לבני הדור הראשון, השני, השלישי והרביעי להנצחת 463 מעפילי האוניה "חביבה רייק" שהורי היו היו על סיפונה וחוו את המסע המפרך… שיתוף הפעולה שלי עם בני הדור הראשון והשני הולך ומתעצם בעבודה משותפת ורציפה ובאה לידי ביטוי בכל פרט ופרט."

על מנת להבין את חשיבות מפעל ההנצחה של חנה קסורלה אייזיק, החלטתי לסכם את סיפור ספינת המעפילים. סיפורם של מעפילי האונייה שניצלו מתופת מחנות ההשמדה וכל שייחלו היה להגיע לארץ ישראל, במסע מסוכן ובלתי ליגאלי כשהם יודעים שקיים סיכון רב שיתפסו בדרך על ידי הבריטים. 

על  חביבה רייק הצנחנית העבריה שהיוותה השראה לשמה של ספינת המעפילים

מופת של גבורה

חביבה ( אמה) רייק נולדה בסלובקיה למשפחה יהודית. היא עלתה לארץ ישראל בשנת 1939 . ב- 1942 התגייסה לפלמ"ח ובתום שירותה התגייסה ליחידת הצנחנים מתוך מטרה להגיע לסלובקיה ולהציל יהודים מידי הצורר הנאצי.

ב- 21 בספטמבר 1944 הוצנחה בסלובקיה יחד עם רפאל רייס, צבי בן-יעקב וחיים חרמש. הם ניסו לארגן יחידת פרטיזנים עצמאית, אך ביום השישי להתארגנות, פרצו הנאצים למחנה, שבו אותם והוציאו להורג את חביבה, רפאל וצבי.

חביבה רייק היוותה השראה גדולה לאומץ לב נשי. על שמה הוקמו ישובים, רחובות ומוסדות בארץ ובחו"ל וסיפורה האישי תועד לא פעם מעל דפי העיתונות כמופת אישי של גבורה

על אוניית המעפילים "חביבה רייק"

"אגיוס אנדריאס" (Aghios Andreas) הייתה אוניית משא שנחכרה בפיראוס שביוון על ידי צוות שליחי המוסד לעלייה ב' ביוון, בראשות אהוד אבריאל, יאני אבידוב ולוי שבט במטרה להעלות בדרך בלתי לגאלית יהודים יווניים שניצלו ממחנות ההשמדה.

ההכנות התחילו ב- 15 באפריל 1946 ונמשכו יותר מחודש ימים: הוכנו דרגשים ל-350 איש, ושתי סירות ל-15 איש כל אחת. הספינה צוידה ב-6 טון דלק, 10 טון מים, ומזון ל-10 ימים.

רב החובל וצוות הימאים היו אזרחי יוון. מפקד האונייה היה איש הפלי"ם אריה (קיפי) קפלן, ולצדו שמואל (סמק) ינאי וניר גור אריה, והגדעוני היה שלום בורשטיין. לרשותם עמד מקלט איטלקי לכל הגלים ומכשירי קשר קטנים תוצרת ארצות הברית.

סיפור ספינות המעפילים "חביבה רייק" ו- "רפי"

המעפילים היו ניצולי שואה. חלקם נבחרו על פי מפתח ארגונים וקבוצות של תנועות נוער ומפלגות ציוניות שנאספו במחנות הכשרה במסווה של מחנה קיץ, במרחק הליכה מאתר ההפלגה: האחד, בפרנקוקליסיה ליד אתונה, והשני, בחוף סוניון. המעפילים חולקו לקבוצות בנות 20 בני אדם, והוקמו ועדות לנושאים שונים. ראשי הקבוצות ומדריכי התנועות שימשו בתפקידים בספינה וקבוצת מעפילים ימאים סלוניקאים עסקה בכל הצד התפעולי.

ב-2 ביוני 1946 בשעה 23:30 יצאו שתי ספינות לדרך: הגדולה "חביבה רייק" והקטנה "רפי". המטרה הייתה להעביר את המעפילים מ"רפי" ל"חביבה" כשיהיו כבר סמוכים לחופי ארץ ישראל. סה"כ הצטופפו על האונייה  'חביבה רייק' 462 מעפילים משתי האוניות.

התארגנות האונייה והפלגתה היו ידועים לבריטים. וכן ידעו על העברת הנוסעים בלב ים. באונייה התכוננו לעימות עם הבריטים וקבלו הנחיות כיצד לתעתע במעקב הבריטי וכיצד לפעול כשיתפסו.

ב- 8 ביוני, נגררה האונייה מהים מול חוף ניצנים ונגררה לנמל חיפה. המעפילים נשלחו למחנה עתלית. כל הצוות שאירגן את המסע, הצליח להימלט מידי הבריטים.

חודש של תלאות במחנה המעצר "עתלית"

קטע מעיתון מספרים1 יש לציין שהייתה ביקורת תקשורתית רבה שהופנתה כלפי הממשלה הארץ ישראלית על שלא עשתה מספיק לשחרר מייד את המעפילים שנשבו והועברו לעתלית. המציאות הייתה שהמכסות היו מצומצמות ביותר והיה קושי רב להקצות את המכסות למעפילים שנתפסו. כמו בכתבה שהתפרסמה  בעיתון "המשקיף" מתאריך 10.6.1946 .

"עולי חביבה רייק וודאי יובאו אל מחנה עתלית לצפות שם עם אחיהם, שארית עולי "מאכס נורדאו", ליום המאושר שבו תשחרר ממשלת ארץ ישראל מגירעון במכסת העלייה. השיטה שנקטה ממשלת ארץ ישראל- לשחרר את העולים רק במספר 50 ליום כל עוד יש רישיונות עלייה לפי המכסה החודשית של 1,500 ועם גמר המכסה לעכב בכל פעם את שיחרורם עד ימי המכסה הבאה- מעלה את המחשבה הפשוטה שכדאי היה לשים קץ לדיון הדיפלומטי הגוזל את זמנן של שתי ממשלות אדירות אשר ליבן וודאי נתון עתה, כפי שיש לשער לדאגות אחרות."

עיתון הארץ כמו עיתונים אחרים פירסם ב- 16.7.1946 ידיעה על שחרור 145 המעפילים האחרונים של ספינת המעפילים חביבה רייק ממחנה "עתלית": "מספר המשוחררים שיצאו השבוע מן המחנה ינוכה ממכסת רישיונות העלייה לחודשים יולי-אוגוסט".

לכאורה תמה פרשת עלייתם והתאקלמותם של מעפילי "חביבה רייק". המעפילים ברובם בנו לעצמם בית, משפחות וקריירה תעסוקתית, אולם הזיכרונות לא הירפו מהם. התלאות, הסיוטים, אובדן משפחותיהם, העצב שלא הירפה מהם והמראות הקשים המשיכו ללוות אותם  גם בתוך החיים השמחים שניסו ליצור ולהטמיע בצאצאיהם. הדור השני נושא את המטען הריגשי הזה וכמו פועלה של חנה קסורלה אייזיק, רבים מהם מרגישים מחויבות לדאוג לניצולים הקשישים, להנציח את סיפוריהם, לזכור למען הדורות הבאים.

דוגמאות מפעילות ההנצחה של חנה קסורלה אייזיק:

תערוכת צילומים של מעפילי "חביבה רייק" בסלוניקי עם נכבדי העיר וראש עיריית סלוניקי. מצורף נאומה של חנה קסורלה אייזיק:

"In life there are few events whose memory has never faded. We succeeded in realizing a dream about the past of our parents from Greece who survived the Holocaust. The connection with Matilda Florentin three years ago, was rare and random and nothing will separate us. Matilda Florentine knew the topic I am dealing with, and it was her idea to start implementing it. We worked days and nights and the moment have arrived. On the eve of the exhibition opening in Salonika, people who do not know the past have arrived, the hardships and the survival of our parents, the excitement at its height, and the tears in our eyes. The event was conducted with extraordinary calmness and pride in explaining to the guests about the history of our parents. We had the privilege of meeting Mayor Butaris and his secretary with tears in his eyes to see the survivors, Mr Haris, who is running for mayor, a Greek student who studies in France and does master's work. about the Jews of Greece and many other dignified people. The place looked like a picture derived from a dream, and with our vision we were able to realize it and to continue our path to the memory of our parents."

57738857_10156227283148803_3201497282755166208_o

שיתוף פעולה עם מוזיאון המעפילים בעתלית לרגל 72 שנה להגעת האוניה לישראל, בהשתתפות נציגות דיפלומטת של יוון וקפריסין.

34747380_10155572552198803_4014561942239707136_n        d790d795d7a0d799d799d7aa_d794d79ed7a2d7a4d799d79cd799d79d_d797d791d799d791d794_d7a8d799d799d7a7_-_d79ed7a2d7a4d799d79cd795d7aa_d791d79ed797d7a0d794_d794d79ed7a2d7a6d7a8_d7a2d7aad79cd799d

"נטיעת עץ לזכר מעפילי "חביבה רייק בשיתוף עם  עמותת "צור משה

     a0e46174-312d-4cf1-b06f-4a7ea39420c3                      IMG_6157

שיתוף פעולה וארגון כנסים עם מרכז מורשת שאלוניקי ויוון:

33590imagefile2

מספר עדויות מרגשות של ניצולים ממעפילי "חביבה רייק":

 מטילדה שבתאי מבטאת את כאב הדור השני:

"תָּמִיד הָיִיתִי שָׁם בְּגוּפָם הַפּוֹעֵם כְּאֵב, גַּם כְּשֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא .פַּעַם בְּחַיָּיו פַּעַם בְּחַיֶּיהָ – מְעַט בְּחַיַּי וְגַם אִם לֹא רָצִיתִי – מִמֶּרְחַקִּים נִקְשְׁרָה נַפְשִׁי לַמִּשְׁפָּחָה הַקְּטַנָּה – נִשְׁאַרְתִּי יַלְדָּה מְחֻבֶּרֶת לַמִּסְפָּר עַל זְרוֹעוֹ מִשְּׁכוּנַת הַלָּאדִינוֹ שֶׁל חֶבֶל הַכְּבִיסָה שֶׁלָּהּ. הוֹרַי זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה."

  • כל הזכויות שמורות

קרדיט לתמונות הספינה ומחנה עתלית- ויקיפדיה

תמונות וחומרי תיעוד- נמסרו באדיבותה של חנה קסורלה אייזיק

תמונת סלוניקי- זהבה חן-טוריאל

3 תגובות בנושא “חנה קסורלה אייזיק ומפעל הנצחת מעפילי "חביבה רייק" 1946

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s