אגדות, סיפורים, חוויות, טעמים וצלילים, שלא נכנסו לספריי ומוסיפים לסיפור ההיסטורי ולתרבות הלאדינו.
כתבה, זהבה חן-טוריאל "...הגעגועים ליופי, לזיכרונות, לעבר שלא היה, אולי אלה הסיבות שאני אוהבת היסטוריה: דרך הסיפור ההיסטורי אני חיה חיים של אחרים, תפארת שלא הייתה לי, הרפתקאות שלא קרו לי, מסירות נפש עד כלות שלא ניחנתי בה. חיי לא היו עשירים בהרפתקאות, בדרמות שוברות לב. ההיסטוריה היא שמאפשרת לי להפליג לעולמות נשגבים בהרבה." (אניטה … המשך קריאת הפוסט רומן היסטורי עלילתי ככלי להבנת אירועים היסטוריים
בין אשקלון לכרם שלום/ זהבה חן-טוריאל (התפרסם ב"שבילים" כתב עת לספרות ולאמנות רב-תחומית, גיליון 27, חורף תשפ"ב, 2022) מטחים של 700 טילים האירו את השמים במשך כל השבוע וקולות הנפץ של כיפת ברזל הרעידו את אשקלון. צפירת האזעקה העולה והיורדת, צרמה באוזניי, ולא יכולתי להקים את עצמי מתחת לשמיכת הפוך החמימה, שהייתה לי כחומת מגן. … המשך קריאת הפוסט בין אשקלון לכרם שלום
חברות וחברים יקרים, הנכדות והנכדים שלי מעוררים את דימיוני ומדרבנים אותי לכתוב את הסיפורים האהובים עליהם שאני ממציאה, "סבתא תכתבי את הסיפור, כדי שלא תשכחי את שמות הגיבורים, את לפעמים מתבלבלת..." כך פקדו עלי הקטנטנים. קבלתי את עצתם הטובה וכך נולד הספר "חֲבֵרוּת הִיא סוֹד הַכֹּל". הסיפור "חֲבֵרוּת הִיא סוֹד הַכֹּל" משלב אגדה, הרפתקה ופנטזיה, … המשך קריאת הפוסט חֲבֵרוּת הִיא סוֹד הַכֹּל
כתיבה, זהבה חן-טוריאל "וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר...חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ."במדבר ט' יא' חג השבועות שבפתח אינו רק חג דתי וחקלאי, אלא גם חג המדגיש ערך חברתי של קבלת האחר, השונה והזר לחברה היהודית. המסר המועבר במגילת רות אקטואלי גם כיום, בעיקר שכולנו עסוקים בשיח פנימי, בינינו לבין עצמנו, על דרכי טיפוח סובלנות … המשך קריאת הפוסט בותיינה חלבי מנציחה את שואת היהודים
מאת, זהבה חן-טוריאל לפני שהכרתי בעובדה שיש לי שורשים יווניים - לאדינאים ושנים רבות לפני שהתחלתי לחקור, לכתוב ולהרצות על יהדות יוון, נחשפתי לספריה של ויקטוריה היסלופ, סופרת בריטית מוערכת שכתבה ספרים רבים שזירת ההתרחשות שלהם ביוון ואייה. ביולי 2020 הוענקה לויקטוריה היסלופ אזרחות של כבוד על ידי נשיא יוון, בנימוק שהכבוד ניתן לה בזכות … המשך קריאת הפוסט ויקטוריה היסלופ כותבת יוון
"אנשים ללא מסכות הם חזיון נדיר," פ. מ. דוסטוייבסקי כולנו עוטים מסכות וירטואליות בכל יום מחיינו: אנו עוטים מסכות כדי להסתיר רגשות, משתדלים להגן על יקירנו בכך שאנו מעלימים מהם תחושות של כאב, מצוקה ועצב. אנו עוטים מסכות דימיוניות שמחות ועליזות המסתירות את מצב הרוח האמיתי שלנו. עוטים בציבור מסכות וירטואליות המביעות שלווה ורוגע המסתירות … המשך קריאת הפוסט מסכה והסתרה
מתוך קובץ הסיפורים שלי "מסילות" (סיפורים שכתבתי במסעותיי ברכבת ישראל, בקו מודיעין-עכו.) אנוסים ממזרח וממערב סיפור מאת: זהבה חן טוריאל "אסור לנו להניח להשקפות הצרות של אנשים אחרים להגדיר מי אנחנו." (סטיבן הוקינג) סלבטנה נהגה לנסוע לעכו כל יום שישי. תמיד הגיעה לתחנת הרכבת של מודיעין, הרבה לפני שזרחה השמש, כדי לתפוס את הרכבת הראשונה … המשך קריאת הפוסט אנוסים ממזרח וממערב
אני פוסעת בין שבילי הגנים של אלהמברה, מריחה את ריחם המתוק של שיחי השושנים האדומות ונהנית מזיווה של השמש החמימה בטיול הבוקר שלי. פוסעת חזרה לרחבת הארמון ומגיעה לבריכת המזרקות הגדולה, שאותה מקיפים שניים עשר אריות, אותם העניק אבי מתנה לאמיר. על המדרגות היורדות לברכה אני פוגשת את חברותי הלבושות בשמלותיהן השזורות רקמת זהב, כשמחלפות … המשך קריאת הפוסט קסמונה בת שמואל הנגיד, המשוררת מגרנדה
"מיליוסה אלמה מייה, עוד מעט השבת נכנסת, האם הכל כבר מוכן?" "כן מאדרי קרידה, השולחן ערוך. החלה כבר על השולחן", השיבה מיליוסה לאמא מרים. מיליוסה ומרים, לבושות במיטב מחלצותיהן, ניצבות אל מול הפמוטים שעל השולחן, מכסות בכפותיהן את פניהן ומברכות בעברית כמנהג הנשים היהודיות בספרד: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ … המשך קריאת הפוסט מיליוסה הנערה היהודייה מטורטוסה
עלילת הספר 'הנשים של טרואל' מתחילה בעיר טרואל, שהייתה עיר חשובה בממלכת אראגוניה בספרד. את העיר טרואל מכנים העיר של המודחאר "town of mudéjar" . הארכיטקטורה הבולטת בעיר, היא אומנות המודח'אר מתקופת ימי הביניים, המשלבת אלמנטים נוצריים, יהודיים ומוסלמים. מקור השם מודחאר, היא מהמילה MUDAYYAN בשפה הערבית, שמשמעותה "אלה שהורשו להישאר", כאשר הכוונה הייתה למוסלמים. סיגנון האדריכלות … המשך קריאת הפוסט בת האדריכל המורי ט'ורילה ואמנות המודחאר