חצבי הסליחות 1967

מאת, זהבה חן-טוריאל

בסוף כל קיץ חיפשתי אחריהם ותמיד מצאתי אותם בצידי הרחוב, בשולי השדות שהצהיבו מחום חודש אלול.

הם ניצבו שם גאים וזקופים. התפרחת הלבנה שבקעה מתוך העמודים הבשרניים פיזרה ריח ענוג באוויר ומשכה אליה חרקים רבים.

כמדי שנה, הבטתי בהם נפעמת מפלא הבריאה וחשה את אפסות האדם מול הטבע העוצמתי. מייחלת שיישארו עוד קצת ושלא ינבלו, מצלמת אותם בזיכרוני וחוזרת הביתה לאייר בדמותן את המחברות החדשות.

ההתרגשות לקראת פתיחת שנת הלימודים הדירה שינה מעיניי. כמו בריטואל קבוע הייתי מתהפכת במיטתי עד שנשמעו הקולות במורד הרחוב  אשר האיצו בי להתרומם ממיטתי ולהציץ דרך חרכי התריסים כדי לחזות בהם.

ואז ראיתי אותם, טור ארוך של א-נשים ובידיהם עששיות נפט מוארות. צעדיהם החרישיים לעבר בית הכנסת הספרדי כמעט ולא נשמעו, ומתוך דממת האפלה נשמע רק קולו של איש מזוקן עטוף בטלית שהלך בראשם וצלצל בפעמון מתכת קטן, "סליחות… סליחות…"

החצבים בצדי הרחוב, הבהיקו בלובן פרחיהם שנפתחו באותה שעת לילה מאוחרת, ומשב הרוח נענע את עמודיהם שרכנו לכיוון ההולכים בתנועת קידה מלכותית. מדי פעם נפתחה דלת מאחד הבתים שבשכונת העולים הדרומית וממנה יצאו איש או אישה שהצטרפו לטור, עד שהגיעו לבית הכנסת ממנו עלה ניגון  הפיוט של "אדון הסליחות". ניגון שהתעצם מרגע לרגע והשרה תחושה מיסטית ששעריי השמים נפתחים והתחינות לסליחת המתפללים נמחלות באהבה.

ביום שלמחרת, בדרכי לבית הספר, עצרתי על יד החצבים וחייכתי לעברם, "אתם תהיו כאן גם בשנה הבאה, פרחי יום ההולדת שלי ואולי תהיו גבוהים יותר וחזקים יותר. כמו עוף החול הנכם, ככל שיהיה קשה ומאתגר כך תצמחו מתוך האדמה המדברית ותפרחו כל פעם מחדש. עת לחשבון נפש על מה שהיה ועל מה שיהיה. הסתיימה לה עונת היובש והיורה עוד מעט יגיע, שנה חדשה בפתח, התחלות חדשות."

  • הסליחות הספרדיות נושאות בדרך כלל אופי אישי, בבקשת מחילה פרטית ותוכנן מעיד על אפסות האדם מול הבריאה.

צילום חצבים, אורי חן

קישורים מעניינים:

בלוג הספרנים- מאוצרותיו של יצחק לוי: פיוטים ורומנסות לחודש אלול- נא ללחוץ כאן>>

הבלוג של ד"ר דורו בר-ניר: על חצב מצוי נא ללחוץ כאן>>

להסברים מרתקים על מנהג הסליחות באתר הפיוט- נא ללחוץ כאן>>

המלצה חמה להרצאה של יואל שתרוג: יוון על פי זורבה

חברי היקרים יואל שתרוג, שירן שחר- בורק ולהקת הבלקון, יצאו במופע חדש ומענג, המשלב הרצאה מרתקת בליווי צילומים מדהימים של יואל שתרוג ושירים ביוונית מפי הזמרת המופלאה שירן שחר-בורק. על המופע והמסע האישי, הרוחני ומלא התובנות תוכלו לקרא בבלוג של אתר "אדמה יוצרת". לפרטים נוספים נא ללחוץ כאן>>

3 תגובות בנושא “חצבי הסליחות 1967

  1. קשה לי השנה למצוא מקום בלב ללובן התמים והשקט של החצב. לפני שנה אמרו סגר והכל בסדר. השנה כבר יודעים שהכל לא . זכות גדולה להיות עם העיניים שלך . לראות את היופי של העולם .
    וכבר מתחשק להגיד לכולם שנה טובה ולקוות שכך יהיה

  2. איזה יופי של חיבורים, בין חצבים לימי הסליחות, לימי הילדות בשכונה.
    אני אוהב את זה

השאר תגובה