כתיבה, זהבה חן-טוריאל
צילומים, אורי חן
(לחיצה על הקישורים החמים בגוף הכתבה תפנה למידע נוסף)
ככל שנוברים וחוקרים בתולדות היהודים בספרד הנוצרית של ימי הביניים עולה שאלה שחוזרת על עצמה (בעיקר לנוכח גילויי DNA יהודי באחוזים גבוהים בספרד ובפורטוגל):
מה הניע את היהודים בספרד להמיר את דתם לנצרות?
השאלה הזו מטרידה במיוחד כשהדבר נוגע לאליטות, משכילים, מנהיגים, הוגי דעות, בעלי מעמד ורכוש, שחלקם היו מבוגרים מאוד והיו מוכנים לשנות את זהותם הדתית והלאומית ולשנות את תפיסותיהם ואמונותיהם, כמו במקרה של אברהם סניור מנהיג היהודים בקסטיליה שהתנצר בגיל 80 , סמוך לגירוש ספרד ב-1492. חלק מהמנהיגים שהתנצרו הפכו תוך זמן קצר לחדורי מטרה בתשוקה בלתי מוסברת לנצר את כל עמם והפכו למובילים בתעמולה ובהסתה האנטי יהודית ובחקיקה האנטי-יהודית.
סוגיית המרת הדת בימי הביניים של ספרד הנוצרית, מעלה תהיות רבות לגבי האינטרסים של אותם "נוצרים חדשים" שהשתייכו להנהגה היהודית בספרד, מי היו אלה שהיו מוכנים להקריב את קהילותיהם היהודיות ולמחוק את עברם וזהותם?
חלקם של אותם מומרים מההנהגה היהודית המשיכו לנהוג בסתר מנהגים יהודיים ומכונים כיום "אנוסים". הם התנצרו למראית עין, אך המשיכו לקיים את מנהגי היהודים בסתר, נישאו בינם לבין עצמם, ניסו לשמור בסתר על כשרות ועל השבת, נפגשו במסתור לטקסים דתיים, התרחקו מאחיהם היהודים וחיו באימה יומיומית מפני הכנסייה וגזרותיה ויותר מאוחר מהאינקוויזיציה, כאשר הוקמה.
אחד המומרים, מיני רבים, שהוביל את התעמולה האנטי יהודית היה יהושוע הלורקי. אישיותו המורכבת של יהושוע הלורקי והשינוי המהפכני שעבר בדעותיו ובתפיסת עולמו ריתקו אותי. עניין אותי לדעת באיזו סביבה גדל והתחנך? כיצד השפיעה החברה הכללית על קבלת החלטותיו בהמשך? כיצד הרגיש כשהפנה גבו לעמו והתנצר ? איך הגיבה למעשיו סביבתו ומשפחתו. היה ברור לי שלא אקבל תשובות על כל שאלותיי, אולם ביקשתי להבין דרך דמותו את הדילמות שאיתן נאלצו היהודים להתמודד בעשרות ואפילו במאות השנים שקדמו לגירוש ספרד. נסעתי לחלק מהמקומות בהם חי ופעל ולמדתי מקרוב על הקהילות היהודיות שנפגעו קשות ממעשיו.
יהושוע הלורקי- איש אלקניץ
יהושע בן יוסף אבן ביבס אל-לורקי היה יהודי מהעיירה אלקניץ שנמצאת בחבל טרואל שבממלכת אראגוניה שבספרד. שנת הולדתו אינה ידועה ומעריכים שנולד באמצע המאה ה-14, בן למשפחת רופאים וחוקרי תלמוד. אביו יוסף בן יהושוע אבן ביבס אל לורקי היה רופא וחוקר תלמוד אשר הכשיר אותו במקצוע הרפואה ובמחקר תורני. יהושוע העביר את הידע לבנו יוסף שנשא את שם הסב והפך בבגרותו לרופא ומתורגמן, שתרגם מערבית לעברית ספרי שירה והגות. יהושוע הלורקי היה איש אשכולות שעסק בתחומים רבים: הוא היה רופא, מדען, הוגה דעות וחוקר תלמוד, שכתב ספר בערבית על צמחי מרפא ואשר תורגם לעברית על ידי ידידו המשורר יוסף וידאל בנבנשתי בשם "גרם המעלות".
היהודים חיו בעיירה אלקניץ , כבר בתחילת המאה ה-13. בראש הגבעה החולשת על העיירה נמצא המנזר של מסדר האבירים קלטרבה שששכן בטירה עתיקה ומרשימה. המלך אלפונסו ה-2 העניק למסדר את הטירה במתנה ב- 1179 כדי שאביריו יגנו על דרך המלך באראגוניה.
המסדר קיבל תחת חסותו כשלושים משפחות יהודיות שישרתו אותו ואיפשר להם להתגורר בצמוד לחומה הראשונה שהקיפה את הטירה. ככל הנראה היו אלה יהודים שנמלטו מצרפת וקיבלו עבור שירותיהם והלוואותיהם את הגנת המסדר. אחת המשפחות הייתה משפחתו של יהושוע הלורקי. במקום זה גדל וספג את מרקם החיים היהודיים תחת שלטונם של אבירי מסדר קלטרבה.
מרחוב סנטה פה שלמרגלות הטירה ניתן להגיע לרובע היהודי. אחד המסלולים של קמינו דה סנטייאגו, בעקבות עולי הרגל שעשו את הדרך לקברו של השליח יעקב בן זבדי (סנטייאגו). המסלול עובר בשכונה והסמל שלו מוטבע על קירות הסימטאות הצרות.
הרובע כולו במצב גרוע, נמצא בשיפוץ. התושבים מספרים שהאזור הופצץ במלחמת האזרחים על ידי פרנקו ולא שוקם. הקומות התחתונות הן מתקופת ימי הביניים ואפשר להבחין בצד הימני של חלק מהפתחים במקומן החלול של המזוזות שנעקרו.
יהושוע הלורקי והרב שלמה הלוי – "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?"
יהושוע היה תלמידו של הרב שלמה הלוי מהעיר בורגוס לפני שהאחרון המיר את דתו. כשנוגע לו על התנצרותו של שלמה הלוי ומינויו לבישוף העיר, כתב לו איגרת ובה העלה תהיות וספקות באשר למניעי ההתנצרות של ידידו ומורו. מדבריו נשמעה נימת ביקורת על מעשיו של שלמה אותו העריץ בכל נימי נפשו. מאחר ששלמה הלוי לא היה היחיד בסביבתו הקרובה שהתנצר, לורקי כהוגה דעות וחוקר תלמוד הרגיש שכל עולמו מתערער עליו. השאלות ששאל את רבו באיגרתו מצביעות על חיבוטי הנפש האישיים של הלורקי ואת רצונו להבין את מניעי רבו להתנצרות.
- "אולי חשקה נפשך המתאוה לעלות במעלת העושר והכבוד? או שמא השיאך העיון הפילוסופי להפוך קערה על פיה ולחשוב על מחזקי האמונות כי הבל המה מעשה תעתועים? או ראית באבדן מולדתנו ברוב הצרות המתרגשות עלינו? או אולי נגלה אליך מסודות הנבואה ועקרי האמונה ובחינתם מה שלא נגלה לעמודי עולם?"-
"חוקי הכופרים" שנחקקו בתחילת 1412 כנגד היהודים והמוסלמים בקסטיליה זיעזעו את עולמם. החוקים נועדו לבודד אותם מן הנוצרים, לפגוע במשלח ידם ולאלץ אותם להתנצר. נכפה עליהם לענוד סימן מבדיל, ללבוש בגדים מחומרים פשוטים ואף להימנע מסידור הזקן. נאסר עליהם לעבוד עם נוצרים, והם הורחקו מרוב עיסוקיהם המסורתיים, כגון גביית מיסים, בנקאות, מנהל בשירות המלך, מסחר, אומנות ורפואה.
פרעות קנ"א ו"חוקי הכופרים" הביאו לצונמי של המרות-דת בקרב יהודי ספרד, אך התנצרותו של שלמה הלוי ומיניו לבישוף קרטחנה ולאחר מכן של בורגוס, הייתה המאכזבת והמטלטלת ביותר לקהילות היהודיות, מאחר ששלמה הלוי שהיה רב מוערך, הפנה להם עורף ושם לו למטרה לפעול נגדם ולקדם חקיקה אנטי-יהודית.
רבי שלמה הלוי מבורגוס וילדיו התנצרו. אישתו סירבה להתנצר ונותקה מילדיה. על קורותיה , קורות משפחתה ובדידותה תוכלו לקרא בספר "אשת הרב אשת הבישוף" שכתבו חיותה דויטש ודוד יעקבסון.
אין ספק שהתנצרותו של שלמה הלוי, האיש שהיה כל כך משמעותי בחייו של יהושוע הלורקי, השפיעה על יהושוע. במשך כעשרים שנים התחבט בינו לבין עצמו עד שהחליט, בהיותו כבן שישים שנה, לעשות מעשה ולהמיר את דתו ומרגע התנצרותו התחיל לפעול במלוא הכוח ובנחישות רבה כנגד היהודים. הכנסייה הספרדית אימצה לחיקה בשמחה רבה את יהושוע הלורקי והאנטי-אפיפיור בנדיקטוס ה-13 תיגמל אותו באופן אישי כאשר מינה אותו לתפקיד הרם כרופאו , יועצו ואיש סודו. הלורקי שהיה חדור מטרה בהוכחת עליונות הנצרות על היהדות פיתח אידאולוגיה נוצרית אנטי יהודית המבוססת על מקורות יהודיים והיה שותף לתעמולה של בנדיקטוס והכנסייה להמרת יהודים.
מקור התמונה ויקיפדיה: ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483
במסגרת פעילותו זאת יזם את ויכוח טורטוסה שהתקיים בעיר טורטוסה שבממלכת קטלוניה קרוב לגבול ממלכת אראגוניה בספרד. בוויכוח זה שימש כדובר הראשי מטעמה של הכנסייה. על פעילותו זאת כנגד היהודים כונה מגד"ף, ראשי תיבות של המילים מאיסטרי ג'רונימו די (סנטה) פי שפירושו "איש האמונה הקדושה". היהודים מאלקניץ יוצגו על ידי דון יוסף ארדוט ודון מאיר אלקווייה.
ב-7 בפברואר 1412 נפתח ויכוח טורטוסה ברוב פאר והדר. היה זה ויכוח ראווה פומבי שנערך כהפקה תיאטרלית רבת רושם. ויכוח נוסף בסדרת ויכוחים שמטרתם הייתה להשפיל את הרבנים, להוכיח את עליונות הנצרות ולכפות על קהילותיהם לבסוף התנצרות. הוויכוח נערך בין הכנסייה לבין רבני קהילות שהגיעו בעיקר מארגוניה, רבנים שיהושוע הלורקי בחר בעצמו מתוך היכרות קרובה עמם ועם דעותיהם ותפיסתם. הוויכוח במהותו לא היה ויכוח בין שווים ועל היהודים נאסר לתקוף את עמדות הכנסייה. תוצאות הוויכוח היו ידועות מראש, יהושוע הלורקי ועמיתיו הנוצרים קבעו את עליונות הנצרות והמלך המשיח על בסיס כתבי חז"ל והיהדות וקיבלו החלטה כי התלמוד הוא ספר שיש להשמידו ולשרוף אותו.
תפילת "כל נדרי" יוחסה במהלך הדורות, לאנוסים בספרד. ככל הנראה המקור שלה קדום בהרבה, אך הדבר לא מנע מיהושוע הלורקי שהכיר היטב את מנהגי היהדות להוקיע את תפילת "כל נדרי" בטענה שהיא מאפשרת ליהודים להישבע לשקר ולרמות את הנוצרים.
הכנסייה התעמרה ברבנים היהודים ומשכה את הוויכוח במשך כמעט שנתיים. בכל פעם הרבנים נאלצו לחזור לכפריהם המרוחקים ושבו לטורטוסה בכל פעם שנדרשו לדיונים מתישים. פרנסתם נפגעה, הם נותקו ממשפחותיהם, האמון שרחשו להם קהילותיהם התערער מאוד, התגברות התעמולה האנטי יהודית ומעשי אלימות כלפי היהודים באראגוניה התגברו והקהילות חששו לגורלם. המשורר דון וידאל בנבנשתי נציג המשלחת היהודית וידידו משכבר הימים של יהושוע הלורקי הבין מהר מאוד ש"המשחק מכור" ונענה לשיכנועיו של הלורקי, במהלך הוויכוח, להציל את עצמו מהר ולהתנצר כדי לא לאבד את משרתו אצל מלך אראגון.
כתוצאה מהוויכוח, התגברו הפרעות כנגד היהודים באראגוניה, נחקקו חוקים והגבלות נגדם, הוצאו תקנות וגזרות שהפכו את חיי היהודים לבלתי נסבלים. ככל שהכיבוש הנוצרי בספרד התקדם והושלם (הרקונקיסטה), מצב היהודים הורע ותופעת המרות דת בקרב האליטות היהודיות התרחבו ובעקבותיהם התנצרו רבים שהשתייכו לקהילותיהם.
- כל הזכויות שמורות למחברת זהבה חן-טוריאל
- צילומים: אורי חן