ויקטוריה היסלופ כותבת יוון

מאת, זהבה חן-טוריאל

לפני שהכרתי בעובדה שיש לי שורשים יווניים – לאדינאים ושנים רבות לפני שהתחלתי לחקור, לכתוב ולהרצות על יהדות יוון,  נחשפתי לספריה של ויקטוריה היסלופ, סופרת בריטית מוערכת שכתבה ספרים רבים שזירת ההתרחשות שלהם ביוון ואייה.

ביולי 2020 הוענקה לויקטוריה היסלופ אזרחות של כבוד על ידי נשיא יוון, בנימוק שהכבוד ניתן לה בזכות קידום ההיסטוריה והתרבות ביוון המודרנית ובעיקר בשל קידום סיפורו של האי ספינלונגה הנמצא מול כרתים.

על מנת להבין טוב יותר מדוע ניתן הכבוד הזה לסופרת בריטית שבחרה לכתוב בז'אנר שאינו ספרות מחקרית אקדמית על יוון, בחרתי להתמקד בשלושה ספרים שהשאירו חותם בקרב ציבור הקוראים ולא על פי סדר הוצאתם לאור:

"חוטים מקשרים" – יש הטוענים שהספר "חוטים מקשרים" הוא ספרה הטוב ביותר של היסלופ. ברקע התקופה של הרומן ההיסטורי מתוארות השריפה הגדולה של סלוניקי ב-1917, מלחמת יוון -טורקיה בסמירנה/איזמיר בשנות העשרים של המאה התשע עשרה ושואת יהודי סלוניקי.

 ב־1923 מנהיגי טורקיה ויוון הגיעו להסכמה ביניהם על חילופי אוכלוסין בין המדינות. היוונים ליוון והטורקים לטורקיה. ערים טורקיות כמו איזמיר (המוזכרת בספר) בהן היה רוב יווני, התרוקנו מאוכלוסייתן היוונית. סלוניקי התרוקנה מאוכלוסייתה הטורקית והשפעות ההסכם על האוכלוסייה שביצעו בה טרנספר ניכרות היטב בסיפור.

 ויקטוריה היסלופ, אינה מתימרת להציג, בסיפור זה, מחקר היסטורי תקופתי מקיף ומעמיק, הרקע ההיסטורי סייע לה לשזור את עלילת הסיפור וגיבוריו, הספר הצליח לחדור ללבבות רבים והעלה למודעות ציבורית כלל עולמית את שואת יהודי סלוניקי.

באחד הראיונות אמרה היסלופ, "כשהלכתי לשם בפעם הראשונה, לא היה לי מושג על האירועים האלה, שום דבר, ומצאתי מונומנט קטן ל-50 או 60 אלף יהודים שנלקחו לאושוויץ…זו הייתה הדרך שלי להקים שוב אנשים לחיים, לוודא שזוכרים אותם. זה מה שכתיבה עושה לעיתים קרובות- להנציח. זה מה שאני עושה."

את ספרה הראשון "האי של סופיה", כתבה היסלופ בעקבות טיול לכרתים, במהלכו נחשפה לסיפורו של האי ספינלונגה – אי המצורעים.

תושבי כרתים שחלו בצרעת נשלחו לאי ממול לכרתים כדי למנוע הדבקה וכך הופרדו משפחות שלמות, הורים מילדים וילדים מהורים עד שנמצאה תרופה למחלה בסוף שנות החמישים. היסלופ נולדה בתקופה זו כך שלא הייתה לה נגיעה אישית או זיכרון היסטורי לגבי מחלת הצרעת והיקפה, אולם מרגע שנחשפה לסיפור וכתבה עליו גם בספר ההמשך שיצא לאור לאחרונה "לילה אחד באוגוסט", הפך הנושא למרכז חייה .

היסלופ הפכה לשגרירת האירגון הבינלאומי "לפרה" המטפל ישירות בחולים בבנגלדש, בהודו, במוזמביק ובזימבבווה שבהם תחלואת הצרעת גדולה. מדי שנה מתווספים כשלוש מאות אלף חולי צרעת בעולם, אך גישת האירגון להשאיר את החולים בקהילותיהם, לטפל בהם ולמנוע את בידודם במושבות המצורעים.

"האי של סופיה", כמו כל ספריה של היסלופ  הפך במהרה לרב מכר עולמי, עד שערוץ מגה פנה אליה לרכוש זכויות להפקת סדרה טלוויזיונית יוונית על סיפורה. הסידרה מתרחשת בכרתים בכפר פלאקה ובספינלונגה האי ממול כרתים ותושבי האי משמשים בה כשחקנים וכניצבים ומשקפים באופן אותנטי את חייהם בצל המחלה עד להשבת המבריאים הבייתה לכרתים. הסדרה נקראת NISI ביוונית פירוש המילה אי, ומכילה 26 פרקים. היסלופ השתתפה בהפקת הסדרה באופן פעיל יחד עם תיאודוריס פאפאדולאקיס שביים את הסדרה המצליחה שזכתה לרייטינג עצום ביוון.

ויקטוריה היסלופ נכבשה על ידי נופי כרתים, תושביה, סיפוריהם, והחום האנושי שהקיף אותה בביקוריה, עד שרכשה לעצמה בית באי ויחד עם משפחתה הם חולקים את חייהם בין אנגליה לכרתים.

את ספרה האחרון "לילה אחד באוגוסט", שהוא ספר המשך לספר "האי של סופיה" קראתי תוך שלוש שעות. הכרות מוקדמת עם הסיפור ועם חלק מגיבורותיו וגיבוריו ששמותיהם הופיעו ב"אי של סופיה" הוסיפו מימד של סקרנות לעלילה.

מלבד ב"חוטים מקשרים" , ויקטוריה היסלופ כמעט ולא הזכירה את היהודים בספריה. כשקראתי את "האי של סופיה" ו"לילה אחד באוגוסט" הצטערתי שאין אזכור לקהילה היהודית המפוארת שהייתה בכרתים וגורלה המר בשואה.

היסלופ מספרת בראיונות הרבים  שנערכו עמה על המחקר ההיסטורי והתרבותי המקיף שהיא עורכת טרם כתיבת כל ספר. מבקרי ספרות רבים טוענים שהיא אינה מעמיקה מספיק ברקע התקופתי ומתמקדת יותר בעלילה, אך עם הצלחה אי אפשר להתווכח, ספריה של היסלופ הפכו לרבי מכר בינלאומיים ותורגמו לשפות רבות, דבר שמושך תיירים מכל העולם להגיע ליוון למקומות המתוארים בספריה ובהחלט תורם לתיירות המקומית.

ספרים נוספים של ויקטוריה היסלופ המתרחשים ביוון:

"גלויות מיוון" – באמצעות גלויות הנשלחות על ידי גבר מסתורי והמגיעות בטעות למחברת, אנו נחשפים לנופיה וסיפורי העם המיתולוגים של יוון ואייה.

"הזריחה" – ברקע הסיפור מלחמת יוון טורקיה על השליטה בקפריסין ובמרכזו בניית מלון מפואר בפמגוסטה שהופכת בעקבות חלוקת קפריסין לטורקית ויוונית לעיר שתחת השלטון הטורקי סגורה ומסוגרת.

"האנשים שאהבנו" – השינויים הגיאופוליטים באירופה וביוון בשנות הארבעים של המאה העשרים, פיצלו את אוכלוסיית יוון לשניים. מלחמת האזרחים היוונית גרמה לטראומה גדולה במשפחות ובקהילות. הסיפור מספר את סיפור הבחירה בין האידיאולוגיה לבין האנשים האהובים ואת שהיית גיבורת הסיפור בכלא הפוליטי הידוע לשימצה באי מקרוניסוס הידוע גם בשם גיארוס.

האי מקרוניסוס היה נטוש לחלוטין במשך שנים רבות, לאחר שכל האסירים היווניים הפוליטים שוחררו. כיום מגיעים אליו תיירים לשמוע את סיפור המקום, לדוג או להנות מחוף ים פרטי לחלוטין ורחוק מהמולת החופים ביבשה.

ספרים מומלצים (ספרות מקור) שהוצאו לאור בעברית או שתורגמו מיוונית מודרנית לעברית וזירת ההתרחשות שלהם ביוון, הנכם מוזמנים להוסיף משלכם ולהמליץ על ספרים נוספים שאינם ברשימה :

חאדולה / אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס

חתול יווני / משה קרסו

זורבה היווני / ניקוס קאזאנצאקיס

מרגלי הבלקן / אלן פירסט

מסע הרבבה / כסנופון

המורה זהובת העיניים / סטראטיס מיריביליס

טלגו / ואסיליס אלכסאקיס

שיער צבוע אדום / קוסטס מורסלאס

בתולת הים הקדושה / סטראטיס מיריביליס

אין גלים בים סלוניקי / שרה שלום

בחזרה לספרד / יהודה ספורטה

שיהיו כל רחובות העולם שלך / סיפורו של אברהם אלברטו חנן

הנשים של טרואל / זהבה חן-טוריאל

לספרים נוספים שזירת ההתרחשות שלהם יוון ומומלצים  באתר סימנייה, נא ללחוץ כאן>>

לכתבות שלי על יהדות יוון יש ללחוץ על הכותרת:

ספוגי הים ועלילת הדם ברודוס

אֵיסְטוֹס סוֹן דֵּי לוֹס דֵּי מוֹזוֹטְרוֹס

לפיד האור של ארטמיס

חנה קסורלה אייזיק ומפעל הנצחת מעפילי "חביבה רייק" 1946

אהבה יוונית/ יואל שתרוג

אֵלֶּה שֶׁמִּשָּׁם

עַל הַמֵּזַח שֶׁל חוֹפֵי רוֹדוֹס

יום העצמאות היווני ברודוס 25/3- הצעה לטיול

"A Hug from Afar"- מכתבים ששרדו ומספרים את סיפורה של קהילת רודוס

ציורי דייגי סלוניקי ויוון של איציק ברזלי

לא נשכח את סלוניקי !

סלאחטין אולקומן-הדיפלומט הטורקי שהציל יהודים ברודוס והאובדן הגדול של חייו

לונה מסלוניקי

רודוס היהודית- יומן מסע

ים כחול- בין רודוס ליפו

לא רק נופש: הקיץ העצוב של יהודי רודוס וקוס, ynet- 19/8/19

• כל הזכויות שמורות לזהבה חן-טוריאל