בשנים האחרונות, אני נוהגת לקיים זיכרון בסלון וירטואלי בזום או פנים אל פנים עם תלמידי ותלמידות בתי ספר וחניכי מכינות קדם צבאיות, במטרה להעלות את המודעות לשואת יהודי יוון.
אתמול מפגש הזיכרון בסלון הוירטואלי שלי היה מול חניכי ומדריכי עמותת "אור לחינוך" באשדוד, אשר חזונה "ליצור חברה ישראלית מגוונת וערכית בה לכל אחד ואחת הזדמנות שווה להגשמה עצמית. מתוך אמונה שילדים ובני נוער המרגישים שייכים ומשמעותיים יובילו שינוי חברתי ויתרמו לחיזוק הקהילה המקומית ולחוסנה של החברה הישראלית."
מפגש מרגש לשני הצדדים כאשר מעבר למסך ניתן היה לחוש בהתרגשות הרבה.
כדי לזכור יש להבין מה אירע…כך פתחנו את המפגש.
וכך סיפרתי להם גם על המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון, על ידידיי וידידותיי מבין שורדי שואה שהיו ילדים במחנה ההשמדה אושוויץ שבגבורתם ובאופטימיות שהם משדרים בעשייה היומיומית שלהם גם בבגרותם – הם השראה עבורי ועבור רבים ששמעו עדותם.
סיפרתי להם על יהדות סלוניקי, יואנינה, זקינתוס, וולוס, ארטה, קוס ורודוס ועוד, על קהילות יהודיות ממגורשי ספרד שהתיישבו ביוון ושמרו על מנהגיהם במשך יותר מחמש מאות שנים, עד שהצורר הנאצי הגיע וחיסל אותם ברגע.
סיפרתי להם על הפרטיזנים, על חסידי אומות עולם ועל יהודים שהצילו יהודים.
ובעיקר נגעה לליבם העובדה שמיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה כשמתוכם כמיליון ומאתיים ילדים וילדות יהודים. עובדה זו מצמררת כשמתבוננים ביומנים ובציורים של ילדים וילדות יהודים שכתבו וציירו במסתור. רובם לא שרדו אך המסמכים, התמונות היומנים והציורים עשו את דרכם לישראל ומוצגים ביד ושם, בבית לוחמי הגטאות, במרכז מורשת שאלוניקי ויוון ובמרכזי הנצחה וזיכרון רבים אחרים.
בימים של גזענות ואנטישמיות שלא נעלמו מן העולם, אני מקווה שהילדים והצעירים יבינו שאחריותם היא להעביר את הסיפור היהודי הלאה. להבין , לזכור ולא לשכוח!
מצרפת מספר שירים שמשולבים בהרצאותיי.
להבין, לזכור ולא לשכוח!
- כל הזכויות שמורות לזהבה חן- טוריאל