על אגדה ספרדית ואלבארסין

חג חנוכה שמח, מלא אור ותקווה,

חג החנוכה מזמן לנו שיח בין-דורי על מה שהיה פעם, ומחדד לנו את משמעות הגבורה. גבורת הא-נשים "הקטנים"- גבורתם של אימהותינו ואבותינו הקדמוניים וגבורתם של הורינו בעידן הנוכחי, שבשל נסיבות היסטוריות העזו לצאת לדרכים בלתי ידועות: העזו לחלום על חופש וחירות, העזו להלחם בכוחות הרשע, העזו לכבוש יעדים עלומים והעזו להסתכן ולהביא את משפחתם לחוף מבטחים. זהו סיפורו של העם היהודי- הסיפור של כולנו, ואנו מצווים להעבירו מדור לדור.

חלפו שבועיים, מאז יצא לאור ספרי "אגדה ספרדית", ולאור הביקוש הגדול יוצאת מהדורה נוספת כבר בימים הקרובים. מבין כל התגובות המרגשות, בחרתי לשתף איתכם בשלוש סקירות שאושרו לפירסום על ידי הכותבים: האחת של הסופר וחוקר הלאדינו מר יהודה הצבי, השניה של הסופר והדוקטורנט דב ליפשיץ והשלישית של יואל שתרוג, מרצה, צלם, בעלים ומנכ"ל "אדמה יוצרת."

בהמשך מצורפות תמונות שצילם אורי בטיולנו ב-2017 מהכפר אלבארסין, שבמחוז טרואל שארגון, ספרד, בה מתרחשת עלילת הסיפור.

המלצתו של יהודה הצבי

(סופר וחוקר תרבות ושפת הלאדינו)

זהבה יקרה,

קראתי את ספרך החדש "אגדה ספרדית".

הספר מנוקד כולו ומיועד לילדים, אבל מתאים ונהדר לכל מבוגר לקרוא אותו.

אני קראתי ונהניתי, שבוי ומרותק לספר, כמעט כמו ילד קטן.

 זהבה, את מלאה ברעיונות מעניינים, כותבת נפלא למבוגרים ולילדים כאחד.

אני מתפעל מהעובדה, שכל ספריך, כולל זה הרך הנולד, ספוגים בהיסטוריה ובתרבות של יהודי ספרד, דוברי הלאדינו.

 התרגשתי, כמו כן, לראות ולקרוא פעם ופעמיים את התרגום של "אגדה ספרדית" ללאדינו (נוסח חופשי בלאדינו שנעשה בידי שרה סופרין-ברוך, ובתרגומה ובעריכתה המקצועית בלאדינו של מדי מלכי-כהן).

גם האיורים היפים של מאיה עוזיאל, מחזירים אותנו בגעגועים לימי התום של ילדותנו. 

הספר יצא לאור בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ומרכז מורשת שאלוניקי ויוון.

יהודה הצבי

להמלצה בלאדינו של יהודה הצבי ולהמלצות אחרות נא ללחוץ כאן>>

המלצתו של דב ליפשיץ

(סופר ודוקטורנט לחקר הסיפור העממי של יהודי ספרד)

אגדה ספרדית, זהבה חן טוריאל, הוצאת ניב

"וּכְאִלּוּ הָעוֹלָם עָמַד מִלֶּכֶת כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ שְׁתֵּינוּ לְמִנְהֶרֶת הַזְּמַן, וְסִפַּרְתִּי לְשִׁירָה אֶת הָאַגָּדָה עַל דּוֹנָה בְּלַאנְקָה."

והגדת לבנך ביום ההוא לאמור המשפט האלמותי הזה, מתוך ההגדה של פסח צץ מול עיניי כשהספר "אגדה ספרדית" הגיע לידי. ואכן כך הוא, הסבתא מספרת לנכדתה אודות מורשת ספרד, אודות אגדה עתיקה שהתגלגלה במשפחתה, אודות הזהות, הזהות הקולקטיבית, הזהות האישית, המורשת של יהדות חצי האי האיברי. כך גם בהגדה של פסח בה מובעת זהות קולקטיבית. אם ממצרים יצאנו ובידינו מורשת חירות ודת, מספרד יצאו אחינו (אם כי בנסיבות שונות) ובידם מורשת תורה, הלכה, סיפור ושיר.שכן על ידי סיפור, על ידי שיר, המסורת מועברת מאב לבן מאם לבת ומבת לנכדה וחוזר חלילה, כחוט השני, כשרשרת. ממש כשם שהבן הבכור במשפחה ספרדית יקבל את שם סבו וחוזר חלילה באופן זה ניתן לזהות משפחה בת כמה דורות, אף עד ספרד, כך ניתן לזהות רומנסה או סיפור עתיק ואת שורשיהם.

לאחר שהסבתא מספרת לנכדתה את הסיפור, היא נותרת עם סוף פתוח המעורר שאלות, הסבתא פשוט אינה יודעת את סופה של האגדה, הואיל ועברו כל כך הרבה שנים והמקורות נשכחו אי שם בין ספרד לתורכיה. הנכדה הנבונה מבקשת המשך חדש, במן חשיבה רעננה, והסבתא אכן עושה כך.

יש לציין כי המוטיב עליו נסוב הסיפור הנו מוטיב "האביר והרעיה השבויה" שעליו קיימת גם רומנסה ידועה שנחקרה בידי פרופ' תמר אלכסנדר. עוד אציין כי המוטיב חוזר על עצמו בסיפור שלגיה וכן רפונזל, הנסיכה כלואה במקום כלשהוא והאביר מושיע אותה. כותב רמי קמחי, במאמרו אודות מקורות רנסנסיים וספרדיים: "לאחר גירוש ספרד הפכו היהודים לנציגיה המובהקים של התרבות ההיספאנית במקומות מקלטם בקיסרות העות'מאנית ובארצות הבלקן. היהודים לא אימצו את תרבותה ושפתה של הארץ שקלטה אותם אלא ראו במורשתם הספרדית מכשיר לשימור זהותם" ואכן, גם בימים אלה, עשתה המחברת זהבה חן טוריאל מעשה מבורך לשימור המורשת הספרדית, ויחד עם השפה העברית המתבקשת יצרה גם , בשיתוף עם מדי מלכי, תרגום ללאדינו, לצורך השימור וההנגנה. אציין כי לפני כל הסקירה הזו רציתי להידמות לסבתא ולנכדתה, בשם מסירת האגדה, לכן ישבתי עם שתיים מבנותיי וקראתי להן מן האגדה לה האזינו בשקיקה.

להמלצתו של יואל שתרוג

(מרצה, צלם אמן ומנכ"ל בית ספר לצילום "אדמה יוצרת")

בלחיצה על הקישור החם: תוכלו לחוות את סיפוריו וצילומיו של יואל מפורטוגל ומכפרי האנוסים וגם את המלצתו לספריי ולבלוג שלי>>

אלבארסין- הכפר הציורי בספרד

צילומים: אורי חן

את ההשראה לכתיבת הספר "אגדה ספרדית" קיבלתי מאגדות עם שסופרו במשך מאות בשנים בכפר אלבארסין, במחוז טרואל, בממלכת ארגוניה שבספרד. באלבארסין חייה קהילה יהודית שתרומתה לחיים הכלכליים הייתה גדולה ומשם גם הגיעו ככל הנראה בני משפחתי לאחר "צו גרנדה" ב- 1492. יופיו של הכפר מתואר בבסיפור "אגדה ספרדית". מצורפים צילומים של אורי מהמסע המחקרי המשותף שלנו לאלבארסין ב-2017. תוכלו למצוא בתמונות רמזים ששולבו בעלילות הספרים "הנשים של טרואל" ו-"אגדה ספרדית".

תגובה אחת בנושא “על אגדה ספרדית ואלבארסין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s