השפעות ספרדיות על המטבח האיטלקי ויום הבלוג הבינלאומי

בחודשים האחרונים, טיילתי באופן וירטואלי באיטליה. הקורונה לא אפשרה לי להגיע לשם פיזית, כך שטיילתי בזום במחוזות שביקרתי בהם לפני שנים רבות ובהשראתם כתבתי ספר חדש, שיצא בקרוב לאור, ואשר זירת ההתרחשות שלו היא באיטליה.
איטליה עבורי היא מדינה של תרבות, אומנות, ספרות, שירה, אופרטות, תיאטרון, קומדיה דל ארטה, נופים מדהימים, איים קסומים, ים, כרמים הנמתחים עד האופק, טירות וארמונות, סיפורי אגדות, שרידים ארכיאולוגים, מיתולוגיה ופילוסופיה, שמש, יין משובח ואוכל מצויין.
מי לא אוהב אוכל איטלקי? כנראה שנתקשה למצוא אחד כזה. המזון הפסיק כבר מזמן להיות צורך קיומי והישרדותי בלבד. הבישול, האפייה והכנת ארוחות הם תרבות שלמה שהיא חלק מחיינו. באמצעות האוכל מועברות נורמות חברתיות, ערכים חברתיים, נימוסי שולחן, אירוח, תרבות בילוי ופנאי.
המטבח האיטלקי כיום הוא המטבח הפופולרי ביותר בעולם ומתאפיין בשימוש במוצרים עונתיים, ומגוון המזונות שהוא מציע טרי, מנחם, פשוט להכנה וטעים.

Photo by Pixabay on Pexels.com

מקורות המטבח האיטלקי
לא תמיד המטבח האיטלקי היה כפי שאנו מכירים אותו כיום. המטבח האיטלקי הושפע בעבר, בעיקר ממטבחים של העמים שחיו באיטליה, כמו הרומאים שייצרו את הגבינה ועם הזמן פותחו זנים רבים של גבינות שחלקן נושאות את שמות מקום יצורן באיטליה.

האוכל בממלכות אירופה באגן הים התיכון, הצביע על מעמדות. האליטה הזינה את עצמה בעיקר בלחם, בשר, יין ושמן זית ואילו העניים שידם לא הייתה משגת לקנות בשר הסתפקו בדייסות שיבולת שועל ותבשילי חיטה וירקות שצמחו באדמתם. האליטות לא אכלו ירקות שצמחו מתחת לאדמה, כי החשיבו אותם לנחותים במיוחד ואכלו רק פירות שצמחו על העצים.
ההשפעות הערביות על המטבח האיטלקי התחילו כבר בתקופת ימי הביניים, עם כיבוש סיציליה על ידי הערבים. למטבח הסיציליאני נכנסו פתאום מרכיבים כמו אורז, תפוזים, שקדים, אספרגוס וקני סוכר שהשתמשו בהם להכנת קינוחים מתוקים. במטבח הסיציליאני התחילו להשתמש בתבלינים אותם הביאו המוסלמים כמו, פפריקה, פלפל וזעפרן שתיבלו בו את הריזוטו. יש הטוענים שאפילו המילה פיצה מקורה במילה פיתה.

Photo by Pixabay on Pexels.com


והג'לטו? אותה גלידה איטלקית מופלאה. גם היא יובאה על ידי המוסלמים שהכינו אותה מפיסטוק. בהגירה הגדולה מאיטליה לארצות הברית במאות התשע עשרה והעשרים, פיתחו האיטלקים את הג'לטו והפכו את הגלידה לתעשיית מזון בין הגדולות ביותר בארצות הברית.

Photo by Arshan Ali on Pexels.com


המטבח האיטלקי הוא ים תיכוני. הערבים הביאו את טכניקות היבוש של הבצק- הפסטה לאיטליה וכן את הלימונים והחצילים, לאחר גילוי העולם החדש התחילו לייבא מהקולוניות תוצרת חקלאית שלא ידעו על קיומה ורק בתחילת המאה השמונה עשרה הובאו העגבניות הראשונות לאיטליה מהקולוניות הספרדיות במרכז ודרום אמריקה ומאז הפכו למרכיב העיקרי של המטבח האיטלקי.

Photo by Julia on Pexels.com


לאחר כיבוש סיציליה על ידי הכתר האראגוני הספרדי, חדרו ההשפעות של המטבח הספרדי לסיציליה ולממלכת נאפולי ומשם צפונה. איננו יכולים לדמיין את המטבח האיטלקי כיום ללא התוצרת שנכנסה לדרום איטליה באותה תקופה כמו, עגבניות, פלפלים, תפוחי אדמה, קישואים, שעועית, דלועים, קקאו להכנת שוקולד ועוד.
המחסור במזונות מגוונים בתפריט הספרדי של הימאים, גרם למחלת הצפדינה. קולומבוס היה ער לכך כשראה שהימאים שלו מתים מהמחלה ודאג לצייד את ספינותיו בכל מקום שעגן בירקות ופירות.
כשהגיעו הספרדים לקולוניות במרכז ודרום אמריקה ללא נשותיהם וילדיהם, הם התהוללו והתרועעו עם הילידות, מה שהוגדר על ידי הכתר הספרדי "כהתנהגות מופקרת". היו אלה אזורי שליטתם החדשים ולכתר הספרדי היה אינטרס מובהק לחנך ולנצר את האוכלוסייה המקומית על פי הקודים הספרדיים כדי שיישמרו על הסדר, הנאמנות לכתר ולתא המשפחתי. המלכים הספרדים שלחו את הנשים והילדים בעיקבות הגברים לקולוניות, כשהם מעבירים בכך מסר דתי וחברתי לגברים ולאוכלוסייה המקומית-ללמדם כיצד אישה ספרדיה תרבותית מתנהגת. נשים רבות פתחו מטבחים לפועלים ועבדו בעיקר כמבשלות ומתיישבים רבים רכשו אדמות וגידלו את התוצרת החקלאית ליצור מזון משלהם. הספרדים, שקופתם התרוקנה, ניסו לקדם באמצעות הקולוניות סחר בינלאומי שהגיע גם לאיטליה שהייתה בחלקה תחת שליטה או השפעה ספרדית.
בפירנצה, רומא, ונציה ופררה, התחיל להתפתח מטבח מוקפד איטלקי כבר בתקופת הרנסנס, שבא לידי ביטוי בהגשת מאכלים מעודנים ואסתטיים בפסטיבלים ובנשפים ועליהם נכתבו אופרטות וספרי בישול כבר באותה תקופה.
במשך השנים חדרו גם השפעות של המטבח הסלאבי, המטבח היווני, המטבח הטורקי וגם המטבח היהודי.

Photo by Engin Akyurt on Pexels.com


מטבח הלאדינו- האיטלקי: ממקצת שמות המאכלים בספר המתכונים "לבשל בטעם הלאדינו" שאספה מתילדה כהן-סרנו, ילידת איטליה:
ונציה- פאן דה שבת (חלה), מאסאס דולסה פארה פסח, ביסה, מוסטאצ'ודוס, חרוסת ונציאנו
ליבורנו- בארבונייאס אלה משה רבנו, קוסקו אלה ליבורנו, חמין טוסקנו, רוסקיטאס סאלאדאס, מארמאלאדה די סידרא פארה סוכות
פדובה- בוריקאס איטאליאנאס
אנקונה- מרציפאן דה אנקונה

ומאחר שיום הבלוג הבינלאומי חל ב- 31/8, אני ממשיכה את המסורת שלי וממליצה על חמישה בלוגים המתמקדים במטבח האיטלקי.

הבלוג של ליאת הדס "תחת שמש טוסקנה" מביא את הנופים, הריחות והטעמים של טוסקנה
הבלוג של פאני "פירנצה- נסיכה טוסקנית", בלוג ויזואלי המביא את המיטב של פירנצה. יש בתמונות רמזים רבים להתרחשויות בספר החדש שלי.
הבלוג של עמירם צברי "לטייל בין סיפורים" מספר סיפורים מיוחדים על ערי איטליה.
בלוג האומנות של זיוה קורט, מביא את סיפורו של הנסיך בורסו ד'אסטה מהמאה ה-15 , שהיה פטרון אומנויות בפררה.
הבלוג של רותם ליברזון עוסק כולו באוכל איטלקי, במתכונים איטלקיים מסורתיים ומשודרגים.
אוכל איטלקי וקולנוע, מיטב סצנות האוכל האיטלקי בסרטים מוכרים ואהובים:

5 תגובות בנושא “השפעות ספרדיות על המטבח האיטלקי ויום הבלוג הבינלאומי

  1. שלום זהבה תודה על הפוסט המעניין!
    תודה על מתן הקרדיט.
    בורסו הוא חלק מעבודת המסטר שלי בנושא פטרוני אמנות באיטליה במאה ה-15

    ורואה שאת קשור לדוברי לדינו, גם אני! מבית אמי
    ולראשונה שומעת על הקשרים של דוברי לדינו לאוכל איטלקי! תודה על שהבאת מכתביה של מתילדה כהן-סרנו

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s