"A Hug from Afar"- מכתבים ששרדו ומספרים את סיפורה של קהילת רודוס

יש ספרים שמשאירים חותם עמוק בלבו ורגשותיו של הקורא. כך אירע לי עם הספר שקראתי לאחרונה "A hug from afar" , ספר שטלטל אותי מאוד והזכיר לי את הרגשות שהציפו אותי לפני עשרות שנים כשקראתי לראשונה את "יומנה של אנה פרנק". 

נחשפתי לעובדת קיומו של הספר "A hug from afar", המפתיע בתכניו והמרתק באופן כתיבתו, באמצעות חברתי סוזן וייס שהספר מתאר את קורות משפחתה באי רודוס, בטנג'יר שבמרוקו ובסיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית. איתור המכתבים וכתיבת הסיפור מוכיחים כל פעם מחדש עד כמה לא הושלם המחקר על תקופה שהשאירה צלקת עמוקה בתולדות העם היהודי. מי יודע כמה מסמכים ועדויות מצולמות מאותה תקופה נמצאים עדיין חבויים ונסתרים בארגזים שנשכחו בתוך עליות גג ומחסנים. חומרים שיכולים להוסיף מידע רב  על תקופה שאיננה עוד.

הספר שעדיין לא תורגם לעברית, הוא אחד המסמכים ההיסטורים החשובים שנכתבו בעת האחרונה מאחר שהוא שוזר בתוכו אסופת מכתבים בלאדינו משולבת במילים באיטלקית משנת 1930 ועד סוף מלחמת העולם השנייה. מכתבים אלה נמצאו בשנים האחרונות על ידי משפחתה של סוזן בסיאטל ואת מלאכת הכתיבה ושזירת המכתבים בתוך הסיפור ביצעה ביד נאמנה וכישרונית בת הדוד סינתיה פלש-המפהיל .

בין המכתבים שנשלחו לקרובי המשפחה בסיאטל, בולטת כתיבתה של קלייר ברקי- ילדה יהודייה ספרדייה בת תשע, ילידת רודוס, שכתבה מכתבים בשמה ולפעמים גם מכתבים שהוכתבו לה על ידי אמה או בני משפחה אחרים, לדודה רפאל קפילוטו שהיגר לסיאטל שבארצות הברית בשנות העשרים של המאה העשרים. בדומה לצעירים רבים שעזבו את רודוס  גם הוא בקש למצוא לעצמו הזדמנויות כלכליות ועתיד טוב יותר. דוד רפאל היה בסך הכול בן עשרים כשהגיע לסיאטל וניתן ללמוד מהסיפור מה היה כובד המשקל שהונח בהמשך על כתפיו, במשימה שהוטלה עליו, לחלץ את משפחתו ולהביאה לארצות הברית.

המכתב הראשון שפותח את הספר נכתב על ידי קלייר ב- 24/3/1930 ומתאר את חיי היום יום שלה בבית הספר. להלן קטע קטן ממכתבה:

"מדי יום שישי יש לנו שיעור התעמלות. בשבוע שעבר צילמו אותנו עם המורה להתעמלות, שהוא איטלקי ושמו פוסילי. קניתי תמונה במחיר זעום. אבי הציע לי לסמן נקודה על המצח כדי שתוכל לזהות אותי בתמונה".

במכתביה היא דואגת למסור דרישת שלום מכל אחד ואחת מהמשפחה הקרובה והמורחבת, כך שקל להתוודע גם לאילן היוחסין של המשפחה ברודוס.

המכתבים הראשונים כתובים בנימה אופטימית ומאפשרים היכרות  עם חיי הקהילה ברודוס, לא פעם קלייר הקטנה נוזפת בדודה בשם משפחתה על כך שאינו כותב להם תקופות ארוכות ומתחננת בפניו לכתוב לה ולהשיב על מכתביה כדי שהמשפחה לא תדאג לו. עם השנים קלייר מתבגרת ונאלצת להתמודד עם מציאות המשתנה לרעה מבחינה פוליטית וכלכלית והדבר ניכר בכתיבתה דרך ההתמודדות שלה ושל משפחתה עם המציאות המאתגרת.

ב-1938 הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני מפרסם את חוקיו החדשים לגבי היהודים באי רודוס ומשנה את מעמדה האזרחי של המשפחה. החוקים החדשים הגדירו שמי שהגיע לרודוס מטורקיה אחרי הראשון לינואר 1919 נשללת ממנו האזרחות האיטלקית ועליו לעזוב את האי מידית. אברהם, אביה של קלייר  נאלץ לעזוב וכמובן שכל המשפחה החליטה לעזוב יחד אתו.

קלייר מגוללת את קורות המשפחה בטנג'יר, בה המשפחה נמצאת במעמד של פליטים במשך שבע שנים. כל אותו זמן קלייר ממשיכה להתכתב עם דוד רפאל שמנסה לעזור להם בהשגת אשרת ההגירה המיוחלת לארצות הברית.

את מציאות החיים הקשה כפליטים בטנג'יר מתארת קלייר שהיא כבר בת שבע-עשרה במכתבה לדודה מתאריך 10/8/1939:

"עברו חמישה שבועות מאז שהגענו לטנג'יר ולצערנו עדיין לא מצאנו עבודה. אבי היקר מתחיל להשתגע במיוחד שהוא כל הזמן חושב על העתיד. הלוואי שאלוהים ירחם עלינו ויראה לנו דרך טובה. אנחנו מחפשים מקורות פרנסה, אך מאחר שבדרכון האיטלקי שלנו מצוין שאנחנו פליטים, אנחנו לא יכולים לעזוב את טנג'יר…."

הנוהג לכתוב מכתבים מפורטים לבני משפחה וחברים, היה סוג של בלוג אישי המתאר את הווי החיים. אלה שהשכילו לשמר את המכתבים והמסמכים, יכולים לשקף תמונת חיים שלא תמיד ידועה ומוכרת. שמירת המכתבים ופרסומם כספר, שופך אור חדש ומוחשי על חיי הפליטים היהודים בטנג'יר בתקופת מלחמת העולם השנייה.

אני מעיינת שוב ושוב בספר, לומדת כל פעם עוד משהו חדש שלא שמתי לב אליו בקריאה ראשונה. סיפור הפליטות של קלייר ומשפחתה נוגע ללב, קשה לתפוס את מצבם של אנשים שאין להם מעמד אזרחי והם תלושים מכל שייכות ונאבקים לפת לחם ומחסה לראשם וחוששים בכל רגע נתון לביטחונם האישי.

וכיצד אני קשורה לכל זה?

למרבה המזל ולמרות הקשיים ותלאות ההגירה קלייר ומשפחתה שרדו. לעומת זאת, למרבה הצער היהודים בעלי האזרחות האיטלקית שהותר להם להישאר ברודוס, נשלחו לאושוויץ על ידי הצורר הנאצי ולא חזרו משם, ביניהם בני משפחתי ובני משפחתה של חברתי סוזאן.

קהילות הלאדינו של רודוס ומילאס היו למעשה קהילה אחת, משפחות מרודוס הקימו את קהילת מילאס. משפחתי חייתה במשך כמאה שבעים שנים ברודוס לפני שעברה למילאס שבטורקיה שנמצאת לא הרחק מחופי רודוס. ההיסטוריה המשפחתית והתרבותית שלנו משותפת ויש ככל הנראה קשרי חיתון בין משפחתי למשפחת קפלוטו – פרטים המתוארים בספרי "הנשים של טרואל".

אני מבקרת בתכיפות בסיאטל בה יש קהילה גדולה של יוצאי רודוס ששומרים על קשר הדוק עם רודוס מקום הולדתם והולדת הוריהם וגם עם מדינת ישראל מולדתם הרוחנית, כך שההזדהות שחשתי עם הדמויות שבספר ועם הסיפור עצמו הייתה אך טבעית. 

A Hug From Afar book trailer

לדף הפייסבוק של הספר>>

את הספר ניתן לרכוש באמזון>>

20190315_185205

 "למהגרים ולפליטים שני פרטי קניין: המזוודה והנחישות לשרוד" (זהבה חן-טוריאל)

20180328_121834

  • כתיבה , תרגום ועריכת סקירת הספרות זהבה חן-טוריאל- כל הזכויות שמורות

 

 

5 תגובות בנושא “"A Hug from Afar"- מכתבים ששרדו ומספרים את סיפורה של קהילת רודוס

  1. תודה על השיתוף. מעניין מאוד.
    אני מבינה שרב משפחתך נישארה ברודוס עם אזרחות איטלקית ואז נספו בשואה וחלק קטן ממנה היגר לתורכיה וניצל מהשואה .הבנתי נכון?
    הגורל הוא הפכפך מה ניראה טוב הוא לא תמיד כזה.

    Liked by 1 person

  2. אבי ז"ל הוא אליהו סולם ולאחר מותו התחלתי קצת לחקור ונעזרתי בראשת הקהילה ברודס גברת אנה קפטס שהיא גם בת דודה של בעלי לגבי שם המשפחה סולם וזאת למה? כי לפני חמש עשרה שתי אחיותיי בקרו בבית הכנסת היהודי ברודוס ונכנסה אישה ששאלה לגבי משפחת סולם ואחיותי אמרו לה שהן ממשפחת סולם האישה יצאה מיד מבית הכנסת והיו המומות מכדי לצאת אחריה. ואז התחלתי לחקור קצת והם גם הגיעו מאיטליה לפי החומר שקיבלתי מהמוזיאון שנמצא ליד בית הכנסת ברודוס. חלקם קבורים שם וחלקם חיים בחיפה משהו שעדיין לא יצרתי קשר איתם לברר אם יש קשר. הקבורים ברודוס חלק מהשמות יישנן במשפחתי ועכשו שקראתי את הפוסט נזכרתי שאבי אמר פעם שיש לו משפחה בארצות הברית .למרות שלאבי לא היו זכרונות טובים מטורקיה בגלל ענינים משפחתיים של התבוללות . אז אם יהיו לי חדשות אעדכן

    Liked by 1 person

להגיב על לבנה יצחקי לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s