נשות הלאדינו: לילי מנחם / מאת שרה סופרין

חברים שלום,

אני שמחה להעניק במה בבלוג שלי לסיפורי חיים ועשייה של נשים שתרמו לתרבות הלאדינו.

עוד חולייה בשרשרת המסירה.

הפעם הבמה היא לשרה סופרין שאספה, חקרה וכתבה על לילי מנחם ז"ל לבית משפחת סוסטיאל.

לילי מנחם הייתה אישה ספרדייה שנולדה ב-1918 בסלוניקי ועלתה לארץ ישראל ב- 1935. בין פעילויותיה הבולטות במשך השנים ניתן לציין את תרומתה החברתית והאזרחית בסיוע להקמת מרפאות ומוסדות חינוך בשכונות תל אביב,התארגנויות של נשים, סיוע לעקורים ולניצולים מהמחנות בעיקר של יוצאי יוון ועמידתה בראש ארגון הנשים יוצאות יוון. לילי הייתה פעילה בתחום הלאדינו וב- 1954 מונתה לשמש כמנהלת רדיו קול ישראל בשפת הלאדינו.

לסיפור המלא על לילי מנחם לבית משפחת סוסטיאל:

לילי1
על הרקע לכתיבת הכתבה ופירסומה,  מספרת שרה סופרין:
"במסגרת הקורס בו השתתפתי ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התבקשנו להרצות לפני התלמידים על נושא הקשור לתרבות הלאדינו.
רציתי לספר על אחת הנשים מנשות הלאדינו ותוך כדי חיפושי באינטרנט, נתקלתי בשמה של אישה שנשאה את השם חמדה סולמה לבית מנחם, ממוצא סלוניקאי.
השם מנחם צלצל באוזניי כשם מוכר,  אמי ז"ל ספרה לי שהיא מכירה את לילי מנחם וציינה בפניי שהן בנות אותו גיל ולמדו יחד בבית הספר, החלטתי שאני רוצה ללמוד ולכתוב עליה. עם השנים הפכה לילי מנחם לאחת הנשים היותר אסרטיביות בתחום הפעילות הציבורית, בסלוניקי ולאחר מכן בארץ.
היה ברור לי שיש לי נושא מרתק להרצאה. יצרתי קשר עם חמדה בתה של לילי שאיששה את דברי אמי, התברר לי שהיא בת גילי ומתגוררת בשכנותי. הצגתי בפניה את הרעיון לכתוב ולספר על אמה, כי לא יתכן שבעולם הלאדינו, מעטים יודעים על קיומה.
חמדה אירחה אותי בביתה והציגה בפני תמונות, מסמכים, מאמרים ועוד… שהיוו את הבסיס לכתבה. הכתבה התפרסמה באיל אמאנסר, בביטאון של "קול הניצולים" (ניצולי יוון), באתר הארגנטינאי eSefarad ובמכון סלטי לחקר הלאדינו נמצא דיסק ובו גם המצגת.

גם עדינה קונפורטי, כיום מנהלת מועדון הלאדינו באשקלון, סיפרה לי עליה – ועל כך שהייתה מורתה."

על כותבת המאמר:

שריקה סופרין ילידת הארץ, בתם של אידה (אלמושנינו) ויצחק ברוך ז"ל, ילידי סלוניקי יוון.

ילדותה של שריקה הייתה רוויה בצלילי שירים ורומנסות עתיקות בלדינו, שאותם ספגה מאמה ונשות משפחתה, היא הפנימה את הערכים ומנהגי המסורת באמצעות לימוד הפתגמים ומטבעות הלשון שנמסרו מאם לבת.  שריקה חיה את הווית הלאדינו משחר ילדותה ולימים הפכה להיות שוחרת לאדינו השואפת לחקור ולדעת עוד ועוד על התרבות ,המסורת והמורשת עתיקת היומין.  סקרנותה של שריקה הובילה אותה ללמוד את הנושא לעומקו והשתתפה בסמינריון של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, שנערך בירושלים וכן בקורסים מגוונים במכון סלטי לחקר הלאדינו, באוניברסיטת בר אילן, שפתחו בפניה אשנב לעולם הספרות, שירה, היסטוריה ועוד…

בזכות הכלים שרכשה, הצטרפה לפורום הבינלאומי "לאדינוקומיוניטה" המתנהל בשפת הלאדינו,שם התאפשר לה להתכתב ולהכיר חברים מרחבי העולם, דוברי השפה, ואף זכתה לפגוש אותם בביקורם בארץ.

שריקה כתבה מספר כתבות בלאדינו בנושאים שונים לעיתון "איל אמאנסר" המתפרסם באיסטנבול ומופץ ברחבי העולם. היא תועדה במספר סרטונים ע"י ד"ר יצחק לוי עבור המאגר של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ומשתתפת פעילה בדף הפייסבוק של שוחרי לאדינו.

לדבריה היא משתדלת כמיטב יכולתה לשמר, לתעד ולהנחיל לדור הצעיר את המורשת הנפלאה של הלאדינו.

*תמונת השער הראשית של הכתבה: עמודי סלוניקי ( המנציחים את שרידי החומה העתיקה שלהעיר העתיקה שהגיעו עד הים), צולמה על  זהבה חן- טוריאל

2 תגובות בנושא “נשות הלאדינו: לילי מנחם / מאת שרה סופרין

  1. זהבה יקירה,
    תודה מקרב לב שנתת במה לסיפורה של הגברת מנחם שמהווה את אחת החוליות בשרשרת מסירה,
    בזכותך ובזכות פעולך שרשרת זו לא תנותקת.
    אברך אותך בשפתנו היפה: "בינדיג'ה טריפה קי טי פארייו" (ברוכה הבטן שהביא אותך לעולם)
    מעריצתך
    שריקה

  2. אני שמחה ששריקה העלתה את שמה של אשה דגולה כגב' לילי מנחם לתודעת הציבור. שמחתי לספר במפגש חברים את הכרותי עם לילי מנחם, אשת חיל עשתה למען הקהילה מהלב והנשמה. תבורכנה השתיים שריקה במחקרה על לילי מנחם וזהבה חן הצעירה שבהתלהות רבה נקשרה ללאדינו ומביאה לידיעת הציבור פרקים חדשים שנרשמים וכך לא יישכחו. עדינה מהלאדינו

השאר תגובה