סדר ט"ו בשבט על פי המקובל רבי שלמה טוריאל

הקשר שלי למקובל הרב שלמה טוריאל:

במהלך המחקר ההיסטורי שערכתי כבסיס לכתיבת הספר "הנשים של טרואל", נתקלתי בעובדות מפתיעות ובסיפורים יוצאי דופן בהיסטוריה היהודית הספרדית. אחד הסיפורים ההיסטורים המרתקים הוא על המקובל שלמה טוריאל מצפת שככל הנראה הינו אחד מצאצאי משפחתי הקדמוניים שהגיע לארץ ישראל לאחר שמשפחתו גורשה מספרד ב- 1492. מוצא משפחתו, שושלת המשפחה, שם המשפחה – כולם מעידים על כך ששלמה טוריאל הינו משורשי משפחתי בספרד, צאצא לענף הרבני של המשפחה. על פי העדויות והמסמכים שמצאתי מהמאה ה-11 המשפחה הנהיגה את הקהילה היהודית במקום מושבה בספרד ועסקה במסחר ובגביית מיסים מטעם המלך.

על חייו ועל עלילותיו של המקובל שלמה טוריאל תוכלו למצוא בספר "הנשים של טוריאל" בעמודים 90-93.

הייחודיות של המקובל שלמה טוריאל והספרים שחיבר:

שלמה בן שמעון, בן אברהם, בן חיים טוריאל ידוע בספרות הקבלה מתוך פירושו הגדול לספר היצירה- ספר אשת נעורים.

התפיסה הרווחת בין החוקרים היא שהספר "אשת נעורים" נכתב על ידי המיסטיקן, המקובל שלמה טוריאל בצפת, באמצע המאה ה-16. טוריאל היה על פי עדותו בן חמישים ושתיים שנים כשכתב שני ספרים "קניין דעת" וספר הפירוש ל "ספר היצירה". העותק המקורי היחיד מספר היצירה-אשת נעורים נמצא בספריית כנסיית הקולג' הנוצרית בקמברידג' שבאנגליה.

עם גירוש ספרד, שמעון אביו של שלמה נמלט ככל הנראה מהעיר טרואל שבממלכת אראגוניה בספרד לביון שבחבל הבסקים בדרום צרפת. שלמה נולד ככל הנראה בדרום צרפת ומשם נדד ברחבי המערב והמזרח עד שהתיישב בצפת לצד ראשי מקובלי צפת הרב קורדובירו והרב אלקאבץ. הוא כנראה הושפע מהם וממשנתם אך קבלתו הייתה שונה מדרכם.

הרב שלמה טוריאל  התמלא תקווה כשראה את העלייה המתגברת לצפת ומספר התושבים שעלה וגדל בה, והוא האמין שהגאולה קרבה ובאה. הוא האמין בכוחו לקרב את הגאולה בכוחות המיוחדים שהוענקו לו כפי שכתב בכתביו:  "זכיתי ונמסרו לי קצת כללים ומפתחות והקדמות מחכמת האמת."

על פי תפיסתו גופי הידע של התורה הם עץ הדעת, נשמתה שהן סודותיה – עץ החיים.

ומה בין סדר ט"ו בשבט למקובל מצפת?

את הקערה המיוחדת של ט"ו בשבט שנגזרה ממנהג ליל הסדר מיחסים לרבי שלמה טוריאל כפי שמתוארת בדרשה שלו לשבת הגדול (אסופות, יד).. קערה שהפכה למנהג ט"ו בשבט בקהילות ישראל.

רבי שלמה טוריאל כותב בדרשתו כי תריסר המינים שמניחים בקערה רומזים לשנים עשר אבני החושן שהם כנגד שבטי ישראל. "סוד העניין הוא שכשנקרע הים לישראל נקרע לי"ב קרעים י"ב נתיבות וכל שבט ושבט עובר בנתיב שלו".

הטור הראשון של החושן הוא אודם, פטדה וברקת, וכנגדו באים שלושה מיני פירות. ענבים רומזים לאודם, תמרים רומזים לפטדה ורימונים לברקת. הענבים יכולים להיות שישה אשכולות או שישה גרגרים בין לחים בין יבשים. באשר לתמרים נזכר כי יש לקחת שישה. על הרימונים להיות מתוקים. אם אין ידו של אדם משגת לקחת שישה רימונים, ניתן לחלק רימון אחד לשישה, ואם אין בידו אף זאת, אפשר להסתפק בגרעיני רימון.

רבי שלמה טוריאל מציין טעם לבחירת פירות אלו הקשור בתפיסה הקבלית של שלושים מיני פירות הנחלקים לשלושה סוגים שהם כנגד עולמות הבריאה, היצירה והעשייה. הוא מזכיר כי הפירות שהם כנגד הטור הראשון הם מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

מאמר מקיף על הרב שלמה טוריאל המקובל מצפת תוכלו למצוא במגזין ספונות של מכון בן צבי, במאמרו של גרשום שלם: "דרוש על הגאולה לרבי שלמה לבית טוריאל"

מנהגי ט"ו בשבט במילאס שבטורקיה על פי יומנו של אבי יעקב טוריאל ז"ל:

"בט"ו בשבט  היו חוגגים באכילת פירות יבשים. הילדים היו באים לבתי קרובי משפחה עם שקיות בד שאימם תפרה במיוחד לצורך זה ושאותם תלתה בשרוך על צווארם. הם היו דופקים על הדלת ואוספים מקרוביהם פירות יבשים ובאותה הזדמנות היו טועמים מאכל מיוחד בשם ASHURE – את המאכל הזה היו מכינים בבישול של חיטה מלאה עם סוכר, קינמון, צימוקים ואגוזים."

באדיבות מדי כהן- מלכי :

ומדי מוסיפה : שקית הבד שאתה נהגו לאסוף פירות יבשים ברודוס ובמילאס שבטורקיה נקראה טאליגה – TALEGA

ותודה למדי על המתכון לאשורה- ASHURE 

להשרות 2 כוסות חיטה למשך הלילה, לבשל ב-5 כוסות מים, כוס אגוזים, קינמון וסוכר לפי הטעם. להמשיך עד לריכוך והסמכה ולהוסיף מים, במידת הצורך. להוריד מהאש ולמזוג לצלוחיות. לפזר מעל גרגירי רימון, ואגוזים קצוצים. ניתן גם להוסיף סוגי פירות מיובשים, חתוכים. בהצלחה.

תמונת מאכל האשורה של ט"ו בשבט על מפה רקומה של סבתא שרה של מדי כהן- מלכי

49609875_2304576619553129_7800561251293069312_n

בואיינה פיאסטה: סדר ט"ו בשבט ספרדי מזיכרונותיה של מתילדה סרנו-כהן

הסבר מעניין על מקור המנהג לאכול פירות ט"ו בשבט-  על פי ד"ר יואל רפל

  • כל הזכויות בכתיבת המאמר "סדר ט"ו בשבט על פי המקובל רבי שלמה טוריאל" שמורות למחברת זהבה חן-טוריאל

4 תגובות בנושא “סדר ט"ו בשבט על פי המקובל רבי שלמה טוריאל

  1. זהבה קרידה , תודה לך על המחקרים שיוצאים אלינו אט אט ובהתאם לחגים וזמנים שבאים אלינו בששון. ותודה גדולה לאבא שכבר איננו איתנו אך השאיר תורה חשובה מאד שהיא גרעין לעץ גדול שמתאים לחג ט"ו בשבט שעומד בפתח. עושר רב בכל ידיעה . תודה וחג שמח, עדינה

  2. קירידה זהבה,
    כל כתבה שלך היא כמו תוספת של פנינה שאת שוזרת ברקמה שעוברת מדור לדור. נהנתי והשכלתי.
    ברשותך, רוצה להוסיף –
    אצל הסלוניקאים היו שני מונחים לט"ו בשבט:
    המונח "לאס פ'רוטאס" (הפירות) ממקור היספני, משמש לציון אחד מסמליו המרכזיים של חג האילנות.
    והמונח "טובישב'ה" (ט"ו בשבט) מציין את התאריך העברי שבו מתקיים החג.
    היה גם "גימאריקה" חוברת מיוחדת שמפורטים בה מנהגי החג, שהכיל את ההוראות המדויקות לעריכת סדר ט"ו בשבט.
    חג אילנות שמח!
    מעריצתך,
    שריקה

  3. תשמעי, זהבה יקרה. נעתקו המילים מפי…קראתי בשקיקה, ומה עוד, שכל ה"פיגורות הללו", תמיד נגעו בי מאוד וסיקרנו אותי… ואם על חיבורים את מדברת.. וגם בנושאי מקובלים ידך נוגעת, הריי שאבי אבות אבותי, משה מלכי (כשם אבי, שיחייה), היה בצפת וקבור בכפר-יאסיף.. ואני גם נצר למשפחת אבוהב… גם רב ידוע ומקובל… מה שכתבת.. זה לא יאומן.. במיוחד, בקווים המשיקים של אלה אשר הטביעו חותם על רוח הקהילה ותפארתה. תודה על כל מה שאת עושה ושתעשי בהמשך.

השאר תגובה