מתילדה כהן-סראנו אשת הלאדינו הישראלית

אתמול נפגשתי עם אישה מופלאה. אישה שרציתי לפגוש שנים רבות.

פגשתי את מתילדה כהן-סראנו או כפי שאני מכנה אותה: מתילדה, אשת הלאדינו הישראלית. אישה פורצת דרך ומעוררת השראה, אשר משמרת את תרבות הלאדינו כבר עשרות שנים באהבה ומסירות.

אני כותבת על מתילדה, מאחר ואני חושבת עליה כעל חולייה מרכזית בשרשרת המסירה שלי. שרשרת המסירה של העברת תרבות הלאדינו וצליליה מדור לדור.

נשים כמו מתילדה מעניקות משמעות מעשית למילים שכתבתי והפותחות את הספר שלי: "והן עוברות בסך כשרשרת מסירה, משמיעות צלילים ענוגים של שפה כמעט נשכחת."

ביום הולדתי העגול לפני שנה, הענקתי לכל אחת מבנותיי ספר מתנה. את ספרה של מתילדה כהן-סראנו "מטעמי הלאדינו". בעמוד הראשון הדבקתי דף שעליו רשמתי את שיר הנושא של ספרי החדש "הנשים של טרואל".

"זאת המורשת שלכם…

אתן תעבירו מורשת זו לדורות הבאים…", כתבתי להן.

עבור בנותיי המטבח הספניולי הוא תמצית תרבות הלאדינו. הסיפור שכתבתי עוטף, ממחיש ומשלים אותו. מטעמי הלאדינו נוכחים על שולחן השבת והחג של משפחתנו וסבתא יפה מכינה לכולנו מתבשיליה ומאפיה כפי שעברו מדור לדור. את דרך הכנתם למדתי ממנה ואת אופן הכנתם אני ממשיכה להנחיל לבנותיי. מתילדה אספה מנשים ספרדיות מתכונים שונים מהמטבח הספניולי בקהילות הלאדינו השונות וכרכה אותם לספר. בין המתכונים ישנם כאלה הרשומים תחת שמותיהן של קרובות משפחתנו.

נכנסתי לדירתה הקטנה של מתילדה וחיבקתי אותה בהתרגשות.

מתילדה ישבה מול המחשב שבסלון דירתה הקטנה והיא כולה מוכנה לעשייה.

"עכשיו אני עובדת על שיחון בלאדינו", אמרה בחיוך והוסיפה, " וגם לומדת לתפעל את המחשב החדש שלי…"

מתילדה כהן-סראנו היא אשת אשכולות, סופרת, חוקרת ומשוררת- אישה מקסימה בעלת זיכרון יוצא דופן שלא נחה לרגע. טביעות אצבעותיה נמצאות ברבים ממפעלי שימור השפה והתרבות: מילון לאדינו- עברי, ספרי בישול, פינות בישול באתרי אינטרנט, קבצים וספרים של אוספים של סיפורי לאדינו שעברו מדור לדור, אוספי שירים בלאדינו ועוד.

על כל אלה, מתילדה זכתה להכרה ממלכתית: ביום העצמאות ה-44 למדינת ישראל, הדליקה משואה כמייצגת התרבות היהודית- ספרדית, במסגרת חמש מאות שנים לגירוש ספרד. ב-2017 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, על קידום לשון הלאדינו ותרבותה.

מתילדה ספרה לי על הוריה שהגיעו מאיידין שבטורקיה לאיטליה, על ילדותה באיטליה בצל השואה, על האופן בו ניצלה המשפחה מהצורר הנאצי. היא ציינה על הזיכרונות שמלווים אותה מתקופה זו מאז גיל ארבע, מתפלאת בעצמה שהיא זוכרת את התקופה הזו כל כך טוב. מתילדה סיפרה לי על זיכרון מיוחד על טקס לכבוד הקמת מדינת ישראל, שהתקיים באחד הפארקים באדמת איטליה, ובו שרו את התקווה. זיכרון של ילדה קטנה אשר מחליטה באותו רגע שהיא תעשה הכול כדי לעלות לישראל.

הספר שכתבתי, עורר בה עניין ואני סיפרתי לה על המחקר, על המניע לכתיבת הספר בסגנון שכתבתי. השיחה קלחה, ואני חשבתי לעצמי כל הזמן, איזו זכות מיוחדת נפלה בחלקי לשמוע את סיפוריה המופלאים ממקור ראשון. כמה צניעות וחביבות בהתנהגותה של האישה רבת הכישרונות שפועלת כל כך הרבה להוסיף לפסיפס התרבותי-הישראלי.

בסיום הפגישה, מתילדה ניסתה לשכנע אותי להרצות בלאדינו בפני חברי מועדון הלאדינו שהקימה בבית האבות רקאנטי. אני מבינה לא רע את שפת הלאדינו, אך לצערי מאז שנפטרו סבתותיי, הלאדינו שלי כשפת דיבור, שקעה עמוק במצולות הזיכרון שלי ועלי לעוררה מחדש במקומות הנשכחים בהן היא נמצאת. לכן, עד שארגיש שאני יכולה לשלוט בשפה מחדש אני מעדיפה להמשיך להרצות בעברית ולהמשיך לתבל מעט בלאדינו.

מתילדה התרגשה מאוד לקבל ממני את הספר "הנשים של טרואל" והבטיחה לעקוב אחרי הבלוג ולעמוד אתי בקשר בהמשך. אין ספק שהשיחה אתה וסיפוריה שסיפרה לי היו השראה בשבילי, להמשיך לחקור ולספר את סיפורן של קהילות הלאדינו. בסיום השיחה המרתקת הצטלמנו למזכרת.

• כל הזכויות שייכות לזהבה חן-טוריאל